ביקורות סרטים

פסטיבל סרטי הסטודנטים 2019: דיווח ראשון

סטודנט יקר בפסטיבל כבר היית? | סיקור ראשון של פסטיבל סרטי הסטודנטים 2019 .

צילום: L. Allen Brewer

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים הוא ככל הנראה אחד מהפסטיבלים האהובים עליי בארץ בשל היותו בית חם לקולות חדשים, נועזים וייחודים בענף הקולנוע. לעיתים אני אוהב להיכנס לתוך מקבץ סרטים עיוור לגמרי, כאשר כל מה שאני יודע זה רק את שמות הסרטים, ותאמינו לי שאני אומר לכם, אני מופתע כל פעם מחדש, במיוחד שניתן לראות את כמות האהבה שנשפכת על המסך.

אינני רוצה לעכב אתכם יותר מידי ונקפוץ ישר לסרטים.

התחרות הבינלאומית

התרבות \ THE CULTURE (נורבגיה)

אני פראייר של קומדיות שחורות, כאשר וכמובן הם מבוצעות טוב. עם סיום ההקרנה זה ברור מאליו כי השראתו של הבמאי ארנסט דה גיר מגיעה מבמאים המתמחים בז'אנר ספציפי זה כמו יורגוס לנתימוס ורובן אסטלונד. ארנסט כמו הבמאים שציינתי מוכיח מיומנות מרשימה בבניית סיטואציות קומיות שיגרמו לצופים לצחוק באותה מידה שהם ירצו להסיט את מבטם מרוב פחד שדברים בקלות יכולים להשתבש.

עלילתו מתרחשת בערב הבכורה באולם קונצרטים בו ארביד עובד, אך כאשר אחותו גונבת את אור הזרקורים, נחשפים צדדיו המכוערים. "התרבות" מוכיח לו כי לא צריך הרבה בשביל לדחוף אדם מעבר לקצה שלו ועד כמה פשוט זה לגרום לו להוריד את מסכת השפיות מפניו. הצילום אסטטי ויפהפה לעין, המשחק מצוין ואני כמובן אמשיך לשים עין על הבמאי הזה.

הרומנטיקן האחרון \ THE LAST ROMANTIC (מקסיקו)

אם הייתה קיימת קטגוריה של הסרט החמוד ביותר בפסטיבל, אני רק יכול להניח כי הסרט היה לוקח את הפרס בקלות יתר. במהלך צפייתי נזכרתי בעלילתו של "חייו הסודיים של וולטר מיטי". המזכיר לכולנו עד כמה חשובים החלומות והשאיפות בחיינו, כאשר להפתעתי הסרט מהווה גם מכתב אהבה לפילם נואר של שנות הארבעים והחמישים וכל זה יוצר ביחד חוויה מתוקה ונעימה.

הקטור עובד מצטיין במשחקיית באולינג, מאוהב בקולגה שלו, מגדה. לאחר שהתבשר כי הוא עומד לקבל קידום לתפקיד המנהל הוא מחליט להזמין אותה לצאת איתו אך לעיתים המציאות יכולה להיות אכזרית. השחקן הראשי המשחק את הקטור מרגיש אותנטי ונוח בדמותו. אני מניח כי קרדיט ענקי כאן צריכים לקבל מעצבי התפאורה, המכניסים הרבה חיים ותשוקה לעולם הפנטזיה של הקטור בשחזור משובח של סרטי נואר, והעולם האמיתי כפי שמראה הסרט, הוא מקום שלא נעים להיות בו.

מבריחים \ TAHRIB (ספרד)

"מבריחים" תפס אותי לא מוכן, כמו אגרוף בבטן הרכה. הוא לא מסתמך על שום גימיק, חוץ מעלילה פשוטה, דילמה מוסרית ודמות אחת אנושית. כל אלה יוצרים ביחד לא רק סרט מותח, אלא גם חשוב וקריטי לתקופה בה אנו חיים.

עלילתו כאילו ונלקחה מתוך כתבות היוצא לנו לקרוא מידי פעם על מסעותם של מהגרים ממדינות עולם שלישי בניסיון להשיג לעצמם חיים יותר טובים. במקרה כאן הפוקוס עובר לאלו המנהלים את ההברחות. דמותנו הראשית, טאריק, צעיר מרוקאי שעובד עם אותם אנשים האחראים על המסעות לא חוקיים האלו, מוצא את עצמו בבעיה כאשר מצפונו מקשה עליו לבצע את עבודתו.

הדרך הכי טובה לתאר את חוויתי מסרט זה תהיה לדמות את הצפייה בו לחבית של אבקת שריפה שבכול רגע נתון יכולה להתפוצץ לנו בפנים. לא פעם ולא פעמיים הייתי על קצה מושבי, בדאגה לכל הדמויות כאן שרק יצאו בשלום מכל הסיטואציה הזאת. סרט מופתי ,מותח ומעורר מחשבה. הבמאי כאן, חוויאר דה לה ג'אבה, יכול להתגאות בעצמו.

מצור \ A SIEGE (הונגריה)

אם אנחנו עוסקים בנושא של סרטים פשוטים, "מצור" הייתה עוד הפתעה נוספת שלא ציפיתי לה. הסרט מעניק לנו הצצה להיסטוריה שלא כולנו בקיאים בה. מלחמת בוסניה התרחשה בין השנים 1992 – 1995 על רקע התפרקות הרפובליקה הפדרלית והסוציאליסטית של יוגוסלביה. הסרט מתמקד באישה בודדה המתגוררת בסרייבו שסועת הקרבות, אשר יוצאת למסע כדי למצוא מים ואף אחד לא יעצור בעדה.

המשחק של צוות השחקנים הוא לא יותר מפנטסטי, ההרגשה הכללית היא כמו זבוב על הקיר, תוך צפייה באנשים שכל מה שהם רוצים זה לחיות עד היום הבא. ואז מגיע סיומו שצבט לי כל כך בלב המראה לנו כי לעיתים אנו מתקשים לראות לפנינו מעשה אנושי וטוב לב, מפני שרוב הזמן אנו מסוגלים לראות רק אינטרסים של אנשים.

המיומנות הקולנועית של הבמאי פיטר דוסקה מרשימה למדי. כאשר הסצנה שהכי בלטה התרחשה על זירת קרב, אי השימוש בפסקול, העובדה כי המצלמה הייתה בזום אאוט ובמרכזה הייתה הדמות הראשית הייתה, ובכן, חוויה בלתי נשכחת. לסיכום סרט שקט, אפקטיבי ופשוט נהדר.

התחרות הישראלית

בחורה עם מזלג בעולם של מרק \ GIRL WITH FORK IN A WORLD OF SOUP

עם סיום סרטו של יותם קניספל היה לי חיוך ענק שלא יכולתי להוריד. חוויה יפייפיה ומצחיקה שכל מה שרציתי זה לצפות בו עוד הפעם. הרי אם אספר לכם על עלילתו אני מניח, שיהיה מספר לא קטן של גבות מורמות, מה כה מיוחד בסיפור אהבה של בחורה המתאהבת בשכן החדש שלה?

ובכן, הכל תלוי בגישתו של יותם לסיפור, אשר שופעת בדמיון רב, אהבה ענקית לדמויות וחשוב מכול: גישתו האופטימית של הסרט שלמרות כל האהבה שבתוכנו ורצוננו הטוב לחלוק אותה עם מישהו, לעיתים הזמן עושה את שלו ומראה לנו כי לעיתים סבלנות יכולה להשתלם. גילי בית הלחמי מושלמת בדמותה של דפנה, היא מעוררת הזדהות, מלאה בקסם אישי וכל מה שרציתי לעשות זה לתת לה חיבוק גדול.

שירה תמה \ SHIRA TAMA

התחלתי את התחרות הישראלית עם הסרט הכי נעים וסיימתי אותו אתמול עם סרטה של שיר חורי אבו, "שירה תמה", מפורק מבחינה רגשית. סרטה מהווה סיפור התבגרות המתעד את שירה תמה, ילדה בת 12 שגרה בהתנחלות עמונה ומנהלת את מאבק חייה על מנת להציל את ביתה.

בדקותיו האחרונות הסרט נהפך להיות רכבת הרים של רגשות, אי שימוש בפסקול והבחירה של הבמאית לתת לתמונות לדבר בשם עצמן, מרגיש כמו מפולת של אלפי לבנים הנופלים לכיוונך. אני יודע כי מה שאכתוב עכשיו יכול להישמע מעט נדוש, אך אם תשימו בצד את הפוליטיקה של כל הסיטואציה הזאת, תחשפו לסיפור האנושי, מלא האהבה, ערוך ומבוצע לשלמות, אני מבטיח שלא תישארו אדישים.

Article author

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים