ג'ייסון סטיית'האם נלחם בכריש ענקי. מה כבר יכול להיות רע?
מאז ש'מלתעות' המופתי של ספילברג יצא בקיץ 1975 (וואו, זה היה ממש מזמן) אלפי להיטי קיץ ניסו לשחזר את הנוסחה רק בלי הקסם: מינימום עלילה, מקסימום אקשן, אפקטים ובחורות בביקיני. ואל תגידו שזה ממש לא מה שאפיין את 'מלתעות'.
'אימה במצולות' הוא כמו סרט שנכתב לפי כללי 'עשה ואל תעשה להיט קיץ': הוא נמנע מעלילה עמוקה או מורכבת והוא מכניס לתוכו בעיקר אקשן ואפקטים.
וכן בתחום האקשן והאפקטים הסרט די מוצלח וטראשי. למרות דירוג ה-PG-13 שלו (ילדים מתחת לגיל 13 צריכים ליווי מבוגר) שמונע מיוצרי הסרט להשתולל לגמרי, סצנות האקשן בסרט די כיפיות ומספקות את הסחורה. בסצנת האקשן הסופית אף היה רגע שגרם לי למחוא כפיים.
וכמובן, ג'ייסון סטיית'האם מגלם בסרט את מי שהוא מגלם בדרך כלל: הבחור המגניב שנשלח לבצע משימות. מי שבא לסרט בשביל ג'ייסון סטיית'האם נלחם בכריש ענק ממש לא ייתאכזב.
אבל האספקטים בסרט שהם לא אפקטים או ג'ייסון סטיית'האם נלחם בכריש ענק די גרועים. העלילה מאוד קלישאתית ולא ממש מעניינת והדיאלוגים הם מהמזעזעים ששמעתי לאחרונה בקולנוע. בא לי לקחת את מי שכתב את הדיאלוגים ל'אימה במצולות', לנער אותו קצת לצעוק עליו 'תגיד, מה לכול הרוחות עבר לך בראש'? יש אפילו סצנה אחת שטכנית אמורה לרגש אבל לי היא גרמה בעיקר מבוכה ממש גדולה.
אז 'אימה במצולות' הוא להיט קיץ לטוב ולרע: אקשן, אפקטים וכוכב ראשי מגניב אבל עלילה ודיאלוגים מזעזעים. תחליטו אתם אם זה שווה ביקור בקולנוע כשהקניונים מלאים בילדים מזיעים ומעצבנים.
