סיפורים פרועים
אור פז לקח הפסקה מהסרטים שמוקרנים בקולנוע וחזר לבקר את אחת הקומדיות השחורות האהובות עליו.
מי מאיתנו לא היה רוצה לסגור חשבון עם הבוס שהתאכזר אלינו בזמן העבודה, להוכיח את טענותינו בוויכוח סוער למרות שאנו יודעים שלא ננצח ולנקום בכל אלו שגרמו צער בחיינו. אך מה יהיו תוצאות מעשינו ואיך הן ישפיעו על חיינו, לטוב? לרע? בזה עוסק הסרט הארגנטינאי, "סיפורים פרועים" אשר היה מועמד לפרס האוסקר בשנת אלפיים וחמש עשרה בקטגורית הסרט הזר.
הסרט מחולק לשישה סיפורים שונים העוסקים באדם הממוצע המאבד את שפיותו ואנושיותו בשלל מצבים חברתיים החושפים את האדם כחיה מתחת לחזותו התרבותית, הכוללים: נהיגה בכביש, טיסה במטוס, ביקור במשרד הרישוי, פגישה לא צפויה במסעדה, רדיפת צדק ובצע וחתונה אחת שבחיים לא תשכחו (עדיף לדעת על סרט זה כמה שיותר פחות).
כבר מכותרות הפתיחה ניתן לראות שהסרט הינו אחת מהקומדיות השחורות הכי טובות שנעשו בשנים האחרונות, בשל ההומור החד והנשכני שלו, אשר מצליח לא רק להצחיק, אלא גם להוות מראה לחברה שבה אנו חיים. יתרונו הגדול של הסרט הוא בכך שניתן להחליף את מקום ההתרחשות לכל מדינה אחרת בעולם, והעובדה שהבמאי והתסריטאי דמיאן שפרון יצר כאן סרט אוניברסאלי שהוא לא רק מבדר אלא גם משמעותי ובעל אמירה.
צילום: VisualHunt.com
תצוגת הבימוי כאן מלהיבה, דמיאן אינו פועל לפי הנורמות הרגילות של במאים מן השורה ומציב את מצלמתו במקומות הכי לא קונבנציונלים. בנוסף כל אחד מהסיפורים האלו מצליח לעמוד בפני עצמו לא רק בגלל הבימוי והסטייל היחודי, אלא גם בגלל השחקנים שמצליחים לנצל כל דקה ודקה מהזמן מסך הקצר יחסית. הקאסט מורכב מגדולי השחקנים בארגנטינה הכוללים את ריקארדו דארין ("הסוד שבעיניים", "טרומן: חברים עד הסוף") ואת דאריו גרנדינטי ("חולייטה", "דבר אליה"). מבחינתי זאת שגנבה את ההצגה הייתה אריקה ריבאס בתפקיד הכלה, שחקנית דיי אלמונית שפשוט מצליחה לבטא בצורה כל כך נפלאה את הדרמה ואת הטירוף שעוברת דמותה בסיפור האחרון של הסרט.
יותר מזה, הסרט הוא בית ספר לכל המעוניינים לכתוב תסריט בעתיד. כבר בהתחלה ניתן לראות את הכישרון של דמיאן, איך שהוא מצליח לפתח באיטיות דמויות אמינות שבקלות ניתן להתחבר אליהן בגלל הרצון שלהן למצוא צדק בעולם שאין בו היגיון, עד שבסוף מגיעים רגעי השיא שמצליחים לשבור כל ציפייה שהייתה לי בתחילת כל סיפור.
הסרט אפל, מצחיק, מרגש ופשוט מעורר מחשבה, "סיפורים פרועים" הוא תענוג אחד ענק שלא כדאי לפספס.
תגובה אחת