טבע וחיות

תחייתם של המגה וירוסים

את הוירוס הראשון גילו בסוף המאה ה-19 ואילו את המשפחה הזו גילו רק ב-2014. מדוע לקח למדענים כל כך הרבה זמן להבחין במשפחה חדשה של וירוסים עצומים בגודלם?

צילום: NIAID

שנת 2014, הטונדרה הסיבירית, חוקרים צרפתים מחלצים דגימה מהפרמה פרוסט (אדמת כפור עד: אזורי קרקע נרחבים בחוג הארקטי שהאדמה שלהן נמצאת באופן קבוע בקרבת נקודת הקיפאון). מאותה דגימה הם מגלים חיידק שאורכו כ-1.5 מיקרון. הם מסתכלים קצת יותר טוב ומגלים שהקשיש הקפוא הזה אשר גילו כ-30000 שנה, חסר יכולת לייצר אנרגיה, מה שאומר שהוא וירוס ובאופן מפתיע הוא עדין פעיל ומדבק. הענק הישן הזה נקרא Pithovirus על שם כדים יוונים עתיקים אשר שימשו לאכסון.
הוירוס הזה יחד עם הפנדורה וירוס (שהתגלה ב-2013 וקיבל את שמו משום שגילויו הוא כמו תיבת פנדורה מדעית) ואחרים מהווים קבוצה חדשה של וירוסי ענק שמגדירים מחדש את ספרי הביולוגיה.

צילום: Kanijoman

גנים שונים וטקטיקה טפילית שונה

מחלקת הוירוסים הענקיים הזו גם מתנהגת בצורה שונה מהוירוסים הרגילים. וירוסים רגילים הינם טפילים שאין ביכולתם לייצר אנרגיה או להתרבות. יש שרשרת DNA או RNA מוגנת וחלבונים שברגע הזרקתם לתא המארח הם משתלטים עליו וגורמים לו לייצר וירוסים חדשים. הוירוסים מהמשפחה החדשה שונים מוירוסים רגילים במספר אופנים:

  1. DNA של וירוס סטנדרטי מכיל כ-10 גנים בעוד שלענקים האלו יש 2500 גנים, אבל מתוך כל הגנים האלו רק 7% לכל היותר נמצאו ביצורים חיים אחרים מכל המשפחות, וגם החלבונים שונים כאשר רק שליש מהם דומים לחלבונים בייצורים חיים אחרים.
  2. מבחינת התנהגות הוירוסים הללו לא חוסכים מאיתנו בהפתעות. בעוד שוירוסים רגילים חותרים להשתלטות על הגרעין של החיידק המארח ממנו הם מייצרים את שכפוליהם, המשפחה הזאת משתלטת על "מפעלי" השכפול של התאים בציטופלזמה (החלק הכולל את כל אברוני התא פרט לגרעין) ומשם הם משכפלים את עצמם.
  3. בעוד שבקטריופאג'ים (וירוסים התוקפים חיידקים) נוהגים להיות קטנים וקומפקטיים, הוירוסים מהמשפחה החדשה הינם גדולים ולא ארוזים באופן צפוף כלל. גם מבנים משונים מתגלים בוירוסים האלה, ב- Pithovirus ישנו מבנה כוורת.
  4. כבר דיברנו על הגודל של הוירוסים האלו אבל נציג את התמונה שוב קצת אחרת. Pithovirus גדול מהוירוס הקטן פי 10 בערך. אלו סדרי גודל של דינוזאורים גדולים לעומתנו. בעצם הוירוסים האלו כל כך גדולים שניתן לראות אותם במיקרוסקופ אופטי רגיל, כזה שאפשר לקנות בחנות צעצועים. וירוסים רגילים מנגד נראים רק במיקרוסקופים אלקטרוניים.

מדענים מסוימים כבר החלו להגדיר את המשפחה הזו כמחלקה בפני עצמה הנפרדת מוירוסים רגילים. חלקם אף חושדים שהוירוסים הללו הינם סוג של מצב ביניים התפתחותי בין וירוס לחיידק.

Pavel Hrdlička, Wikipedia

איך זה שלא עלו על הענקים האלו?

אחד הדברים המשונים בגילוי של הוירוסים האלו היא העובדה שהם התגלו רק במאה ה-21. איך יכול להיות שוירוסים מוכרים כבר מ-1884 אבל הוירוסים האלה התגלו קרוב ל-130 שנה אחרי? יתר על כן, הוירוסים האלו התגלו לא רק בערבות סיביר, אלא גם באגמי מים מתוקים באוסטרליה ובצ'ילה. אחד ההסברים האפשרי הוא מדענים שהצליחו להבין כי הם צופים במשהו חדש. ככל הנראה לאורך 130 השנים האחרונות ויותר, מדענים ראו את הוירוסים האלו בדגימות במיקרוסקופים אבל לא השכילו להבין שאלו יצורים שונים בתכלית ולא חיידקים. במעבר על נתוני עבר הקשורים לגילוי ה- Pithovirus נמצא שחלבונים וחלקים מה-DNA של הוירוס הזה כבר זוהו אבל נחשבו כשייכים לחיידקים או בעלי חיים אחרים. במקרה של הפנדורה וירוס, כבר לפני 17 שנה נמצא מאמר המתאר את הוירוס הזה אבל מדענים לא ידעו כיצד להגדיר ולסווג אותו.

איך הם משפיעים עלינו?

בתחילת הכתבה אמרנו שהם מדבקים וזה נכון. רוב הווירוסים מהמשפחה הזאת הם טפילים של אמבות ואינם מסוכנים לבני אדם. יחד עם זאת, בשנת 2013 נמצאו עקבות של Marseillevirus בילד חולה בצרפת אשר הראה תסמינים של הגדלת בלוטות הלימפה. כאן צריכה להגיע השאלה הבאה: Pithovirus התגלה בערבות כפור עד בסיביר, הערבות האלו מפשירות לאט לאט כתוצאה מההתחממות הגלובלית, יחד איתה מפשירים קרחונים לתוך הים ואיתם אינספור סוגים של וירוסים רדומים שהמדע עדין לא מכיר, אולי ביניהם נמצאת השפעת הספרדית הבאה? אולי מגיפת הזומבים?

ובכן, הכל יתכן אבל כפי שציין החוקר Suttle בכתבת המקור:" אנשים שואפים אלפי וירוסים מהאוויר ובולעים מיליארדים כאשר הם יוצאים לשחות בים, הרעיון שקרח מופשר ישחרר וירוסים מסוכנים והם ינועו מספיק בכדי להשפיע על בריאות האדם מותח את ההיגיון המדעי לנקודת השבירה".

כך שלפחות בינתיים אולי כדי לדאוג מפני דברים אחרים.

 

 

מירון לב

תחייתם של המגה וירוסים

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם