למי שלא זוכר או זוכרת את שיעורי ההיסטוריה, לסין וטאיוואן יש היסטוריה מורכבת ומסובכת. עם כמה שהיחסים בין שתי המדינות השתפרו בשנים האחרונות, עדיין הן לא עברו נורמליזציה, והמתחים ההיסטוריים משפיעים על יחסי החוץ ביניהן עד היום.
היסטורית, טאיוואן הייתה אי בשייכות סינית, שהכיל כמה שבטים סידיקים ילידים, אך ההיסטוריה שלה הייתה שלווה יחסית. בסוף המאה ה-19, לאחר שסין הובסה על ידי יפן במלחמת סין-יפן הראשונה, ועל פי הסכם השלום שנחתם בין שתי המעצמות האזוריות, יפן פלשה לאי, והעבידה את התושבים. במחצית הראשונה של המאה ה-20 היפנים ניסו ליצור חברה "מתורבתת" ולהכריח את התושבים לדבר יפנית. מרד וושה בשנת 1930 דוכא ביד קשה על ידי היפנים.
צילום: falco
בינתיים, בסין הוקמה רפובליקה לאחר נפילת שאריות שושלת הקיסרות הסינית בשנת 1912. השליט הנודע של הרפובליקה היה צ'יאנג קאי שק, שהצליח לאחד את סין לראשונה מזה שנים רבות בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך זה היה קצר מועד. בשנת 1931 היפנים פלשו למצ'וריה, וכפי שהיסטוריונים במזרח מתעדים, מלחמת העולם השנייה עבורם החלה כבר עם פרוץ מלחמת סין-יפן השנייה בשנת 1937. עם ההפסד היפני בשנת 1945, ובמקביל לו, סין נקלעה למלחמת אזרחים עקובה מדם, שתוצאתה תהיה עליית השלטון הקומוניסטי בראשותו של מאו טסה-דונג (למורת רוחו של השליט הסובייטי דאז סטאלין, שראה במאו איום אזורי).
צילום: falco
למרות שארצות הברית תמכה תחילה בצ'יאנג קאי שק, פשוט כי הוא לא היה קומוניסט, עם ניצחון הקומוניסטים סייעו לו רק בבריחה עם בנו לטאיוואן במטוס. באותה תקופה השפעתו הבינלאומית של צ'יאנג הייתה כה גדולה, שעם הקמת האו"ם, ארה"ב העניקה לסין מושב קבע במועצת הביטחון, כבוד לו זכו רק עוד 4 מעצמות (ארה"ב, צרפת, בריטניה ורוסיה).
הבריחה ההיסטורית הובילה לפילוג שנמשך עד היום בין הרפובליקה הסינית שבטאיוואן לבין הרפובליקה העממית של סין, שבסין ההיסטורית. לאחר הבריחה לטאיוואן, צ'יאנג לקח את המושב במועצת הביטחון עד שבשנת 1971 הוא הועבר לרפובליקה העממית של סין. ההכרה הבינלאומית בטאיוואן השתנתה לאורך השנים. תחילה היא הוכרה כ"סין האמיתית", אך עם השנים, ועם התקבעות הפילוג והתייצבות היחסים של האמריקאים עם סין העממית, ניקסון סילק את טאיוואן מהאו"ם.
צילום: OpenClipart-Vectors
בניגוד לסין, בטאיוואן המשטר היה אוטוריטרי, ובשנות ה-90 עבר דמוקרטיזציה. המדינה מעולם לא הכריזה על עצמאות, אך זוכה להכרה בינלאומית ומעמד בארגונים בינלאומיים כמו ארגון הסחר העולמי והוועד האולימפי הבינלאומי. אם כך, יש הרבה מאוד דומה בין סין לטאיוואן פשוט כי מבחינה תרבותית התושבים בעלי אותה היסטוריה. השוני קיים בשלטון, שכן בסין עדיין קיים המשטר הקומוניסטי, גם אם הוא הפך ליותר קפיטליסטי בפועל מאשר בארצות הברית. בטאיוואן החל משנות ה-90 ישנה דמוקרטיה בריאה וקפיטליזם משגשג.
בשנות ה-2000 המדינות חתמו על הסכמים כדי לחזק את קשרי התעופה והסחר ביניהן, אך עדיין אין הכרה בינלאומית לגיטימית בין המדינות. ארצות הברית שמקיימת קשרים דיפלומטיים עם שתי המדינות, מחזיקה צי במיצר הימי שמפריד בין סין לטאיוואן ושומרת על סטאטוס קוו עם אמצעים דיפלומטיים נוספים.
