מדע וטכנולוגיה

פרדוקס פרמי: למה טרם פגשנו בחוצנים?

האם החוצנים מתחבאים מאיתנו או שאלו רק אנחנו? ואיך זה קשור בכלל לפרדוקס פרמי?
הכתבה שתגרום לכם להטיל ספק בקיום.

צילום: Malinda Rathnayake

נתחיל ולבער את הבלבול בין חייזר לחוצן, חייזרים הם שם כולל ליצורים חיים הזרים לנו, כאן נכנסים גם יצורים מכוכבי לכת זרים וגם תמנונים מקרקעית הים שטרם התגלו על ידי המדע. חוצן היא הגדרה כוללת ליצור חי שאינו מכדור הארץ.

השאלה הגדולה

ועכשיו נעבור לשאלה הגדולה, מדוע טרם פגשנו חוצנים תבוניים? איך יכול להיות שאנחנו שולחים אותות לחלל במשך כמעט מאה שנה ואף אחד לא קלט אותם? איך יכול להיות שאנו מכוונים טלסקופים מפלצתיים לחלל כגון SETI ולא מוצאים שום דבר? התופעה הזו נקראת פרדוקס פרמי. הפרדוקס עצמו (שאינו פרדוקס בפועל על פי ההגדרה) נובע מנוסחת דרייק לפיה עלינו לצפות לאלפי תרבויות תבוניות בגלקסיה שלנו לבדה (אין טעם לדבר על גלקסיות אחרות משום שאנו מתרחקים מרובן וכנראה שלא נזכה לבקר בהן, לפחות לא על ידי טיסה ישירה). בפועל טרם פגשנו אפילו אחת.

צילום: pedrik

לפרדוקס פרמי תמיד ניתן לתת את התשובות הבאות:

  1. לא חיפשנו מספיק – אנחנו מביטים לשמיים הרבה אבל רק לקראת סוף המאה ה-20 התקימה טכנולוגיה שבאמת תאפשר יכולות גילוי של חוצנים.
  2. אופן התקשורת שונה – מישהו סגר עם החוצנים שאנחנו נדבר באותם תדרים? אה כן, לא נפגשנו מעולם אז יכול להיות שאנחנו מחפשים בתדרים הלא נכונים (ברור שישנם ניחושים מושכלים).
  3. המרחקים גדולים מדי – טווח הגילוי הוא מהרגע ששלחנו את אות הרדיו הראשון שלנו לפני מאה שנים, מה שאומר שטווח הגילוי שלנו הוא 100 שנות אור, שזה אלפית מקוטר הגלקסיה שלנו. בפועל זה אומר שחוצן מקצה הגלקסיה לא ימצא אותנו גם אם יחפש.
  4. אולי הם לא רוצים לדבר? אחת ההשערות טוענת שבאיזשהו שלב הציביליזציה מפתחת תבונה מלאכותית כל כך חזקה שהיא מאבדת עניין בלחקור את היקום ושוקעת במעין "מטריקס".
  5. אולי אנחנו הראשונים? אנחנו, בני האדם, חלק מעץ חיים כל כך עתיק שנגטו לכרגע אנחנו מנצחים במירוץ הציביליזציה. יש גם את המסקנה ההפוכה, אולי החוצנים מתו לפנינו, או שמא אנחנו מעין עכברי מעבדה בניסוי שלהם.

תיאורית רמות הציביליזציה

כאן אציג דווקא את התשובה של סקלת קרדשב לנושא. סקלת קרדשב היא שיטת דירוג להתקדמות טכנולוגית של ציביליזציה בהתבסס על יכולתויה לדלות אנרגיה ממקורות שונים. בפועל הסקלה מחולקת ל-3 רמות:

  1. Type I – צוויליזציה פלנטרית, היכולת לאגור את כל האנרגיה אשר מגיעה לכוכב לכת מכוכב האם (נניח והיינו מצליחים לתפוס את כל אור השמש המגיע לכדור הארץ במשך שעה היינו אוגרים מספיק אנרגיה בכדי לעמוד בכל צרכי החשמל של כדור הארץ למשך שנה שלמה!), או לחלופין לנצל את כוכב הלכת שלה עד תום על ידי ניצול של האנרגיה הנוצרת מהגרעין במרכזו.
  2. Type II – צוויליזציה סולרית או שמשית, היכולת לנצל את כל האנרגיה הנפלטת מכוכב.
  3. Type III – צוויליזציה גלקטית אשר ביכולתה לנצל את כלל האנרגיה הנוצרת בגלקסיה או לפחות את האנרגיה הנוצרת מהחור השחור במרכזה.

By Indif

החלוקה כאן די ברורה ובתיאוריה צריכה להיות איזו תרבות ששולטת בכל הגלקסיה שלנו, אבל בפועל טרם צפינו בה והסיבה לכך היא כי כנראה לא כל כך קל להגיע לשם. בעצם קשה מאוד להגיע ל- Type I ואנחנו מוגדרים בכלל כ-Type 0 (או אם מדייקים Type 0.7) כי אין לנו את היכולת לנצל את כל אור השמש המגיע לכדור הארץ, אנחנו בכלל לא קרובים לנצל את כל צרכי האנרגיה שלנו מאנרגיה מתחדשת.

וכמה שאנחנו רחוקים, הרי זהו פרויקט של אנושות שלמה ואנחנו בכלל בקטע של להילחם אחד בשני, או להתחרות על משאבים, אנחנו חושבים יותר במושגים של מדינות מאשר במושגים של עולם והפתרון למצב כלל אינו נראה באופק. חוסר היכולת שלנו לעבור לשלב הבא יכול להיות ההסבר לפרדוקס פרמי, יתכן וכל הגלקסיה שלנו מלאה באלפי ציביליזציות Type 0 שהחריבו את עצמן. אם זה בכלי נשק גרעיניים (היינו קרובים לשם), במחלות ומלחמות, או פשוט חוצנים כלשהם שניצלו את משאבי הכוכב המתכלים עד למצב שבו הם נאלצו לחזור לעידן האבן ולכן אינם יכולים לתקשר איתנו.

יש גם את המסקנות היותר שטניות, יתכן שבשלב זה אנחנו לא גלויים עדיין לציביליזציה השולטת בגלקסיה שלנו ואין לנו את הדרך לגלות אותה (לפי אחת מחמש הסיבות שהצגתי). רק ברגע שנחשוף את עצמנו היא תשמיד אותנו מחשש שנהווה איום עליה. יכול להיות שאנחנו סוג של ניסוי של ציביליזציה אלוהית שכזו.

צילום: _Gaspard_

יתכן גם שלפני שלב 0 יש עוד שלבים, אולי שלב 1-, השלב שבו החיים התחילו להיות תבוניים, זאת גם מדרגה לא פשוטה. אולי יש אפילו שלב 2-, השלב שבו חיידקים הצליחו ליצור איזשהם גופים מורכבים רב תאיים. הרי כדור הארץ נוצר לפני כ- 4.6 מיליארדי שנים, סימני החיים הראשונים נתגלו לפני 4.1 מיליארד שנים אבל הייצור הרב תאי הראשון נוצר רק לפני 800 מיליון שנים. עצם הזמנים כאן מעידים שלעבור מתא בודד לכמה תאים שהתחברו יחדיו היה אירוע בפני עצמו.

העדויות המוקדמות ביותר לשליטה באש בידי בני האדם היו לפני כ 1.7 מיליון שנים, לחיים לקח מיליארדי שנים רק להגיע לשלב של חיים תבוניים. מעבר לכך, לאורך 800 מיליון שנים של חיים מורכבים על פני כדור הארץ, ידוע כיום על 7 הכחדות המוניות (אחת מהן בימינו), שאלה שבע פעמים שפשוט דילגנו מעל כדור שנורה לעברנו.

אז אם לקח לנו כל כך הרבה זמן להגיע לשלב בו אנחנו יכולים לאותת ליקום שאנחנו כאן, יתכן שאנחנו נסתובב ביקום ונגלה אלפי כוכבי לכת בהם החיים רק מתחילים להתפתח, או שהם התפתחו מספיק כדי לאותת אבל לא הצליחו לשרוד מעבר לכך? יתכן שאנחנו בכלל הראשונים שהצליחו והשאר מפגרים אחרינו.

האם אנחנו בכיוון בכלל?

קשה לענות על השאלה הזאת. למה? תחשבו שאנחנו לא הפכנו לציביליזציה Type I, אנחנו לא יודעים מה באמת נדרש אלא רק משערים. מעבר לכך המדידה שלנו אינה אובייקטיבית כי אנו מודדים את עצמנו, ובכל זאת ישנם כמה דברים שהם בסבירות טובה. ראשית, יש לנו גופים בינלאומיים. יש את האו"ם ומוסדות שנמצאים תחת חסותו, ישנם ארגונים ואיחודים למיניהם כגון האיחוד האירופי והאיחוד האפריקאי, כל אלה הן עדויות לכך שמדינות מבינות שצריך לעבוד ביחד. שנית, יש לנו טכנולוגיות גלובליות כמו האינטרנט שהוא אמצעי תקשורת שיכול לחבר שני אנשים מקצוות שונים של העולם, והפך את הידע לנגיש ברמה שכל אחד מכם יכול לקרוא מחקרים, לקבל ידיעות וללמוד, אבל הכי חשוב: לקרוא את מה שאני כותב:)

לבסוף, אנחנו מדברים יותר ונלחמים פחות. בשיא המלחמה הקרה הצלחנו למנוע מעצמנו מלחמה גרעינית ומאז כמות המלחמות הולכת ופוחתת (נדבר על כך בכתבה נוספת). מנגד, אנחנו עדין מסתמכים על נפט, מבססים את עצמנו על ישויות מדינתיות, ובזירה הפוליטית תמיד צצים ארגונים שמבוססים על עקרונות של שנאת האחר.

בכל אופן, לא משנה היכן אנחנו בסקלה או מה נגלה בעתיד, עובדה אחת ברורה, החיים שלנו כאן הם כנראה נדירים ועלינו לשמר ולפתח אותם אם אנחנו רוצים לפרוץ את גבולות כוכב הלכת הקטן שלנו.

Article author

פרדוקס פרמי: למה טרם פגשנו בחוצנים?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים