כשאנחנו חושבים על משיכה מינית בדרך כלל נחשוב על תהליך שקשור במראה, שפת הגוף, צורת דיבור וכדומה. ברוב המקרים לא נקשר את המשיכה לריח, למרות שמחקרים רבים מעידים על השפעת פורמונים שונים על משיכה מינית בין גבר לאישה ולהפך. פורמונים הם מולקולות רבות ומגוונות שמטרתם להשפיע על אדם או בעל חיים אחר ולא על גופנ, זאת בניגוד להורמונים, שמופרשים בתוך גופנו ומטרתם להשפיע על תהליכים בהם.
לפורמונים לא חייב להיות ריח, צורת ההשפעה שלהם היא היקשרות לקולטן המטרה והפעלת מנגנון כזה או אחר. ריח גם יכול להשפיע רבות על משיכה מינית אבל דרך מנגנון שונה. ריחות יכולים להזכיר לנו זמנים טובים או אנשים מסויימים, המשיכה שלנו לריח קשורה במוח שלנו ולחווית וזכרונות שצברנו במשך השנים. פורמונים עובדים ברמה הפיזיולוגית, בדרך כלל תהיה השפעה רגשית ונפשית, אבל המנגנון הוא שונה ובסיסי הרבה יותר מאשר רק ריח.
בבחירת בן הזוג או בכלל במשיכה מינית, אנחנו מעדיפים לחשוב שיש לנו העדפות ברורות ועקביות, אנחנו נוטים לחשוב במונחים של שחור או לבן, יש משיכה או אין. אך ברור לכולם שלסיטואציה, לזמן, למקום וכדומה יש השפעה גדולה מאוד.
צילום: Internet Archive Book Images
בשלב הזה אני אפסיק לדבר עלינו בני האדם ואעבור לדבר על מחקר שנעשה בעש הטבק (פרפר לילה), אומנם אנחנו שונים מהותית מהעש, אבל מה שמעניין במחקר הזה הוא העובדה שהוא עוסק בהעדפות ומשיכה מינית ברמה האבולוציונית. כיצד בכלל משיכה מינית מתפתחת ומהן האסטרטגיות שכל צד נוקט כדי להבטיח כמה שיותר צאצאים חזקים ושורדים. אני בטוח שגם בלי העזרה שלי תוכלו למצוא את הדמיון בינינו לבין העש.
צילום: VisualHunt
אצל עש הטבק כמו גם אצל עשים אחרים, משיכה מינית נקבעת על פי ריח, או יותר נכון פורמונים, ולא לפי מראה. פרפרי לילה כשמם כן הם, פעילי לילה. לכן אין פלא שהם לא ניחנים בכנפיים צבעוניות או בכלל מראה מרשים במיוחד. זאת גם הסיבה שהמשיכה המינית שלהם מתבססת בעיקר על אותות כימיים ולא אותות וויזואלים. אצל עש הטבק הנקבות מפרישות פורמונים שמושכים את הזכרים.
כבר הרבה שנים שמבחינים החוקרים שיש נקבות שמושכות הרבה זכרים, ואילו כאלה שבקושי מקבלות התייחסות. כשבדקו החוקרים את רמות הפורמונים, אכן נמצא שיש נקבות "מושכות" הרבה יותר בעלות ריח חזק יותר ומושך יותר בעיני הזכרים. עם התגלית הזאת נשאלת השאלה: "אם אכן יש העדפה של ריח חזק על ידי הזכרים, היינו מצפים לראות הסטה של תכונת הריח חזק ביותר ויותר נקבות. שכן אם הנקבות בעלות הריח החזק הן כמעט היחידות שמזדווגות והן אלו שמעמידות את הצאצאים, למה יש עדיין הרבה נקבות עם ריח פחות מושך בטבע?"
צילום: The Skyline View
בשביל לענות על השאלה הזאת ביצעו החוקרים ניסוי משיכה מינית שמזכיר תוכנית שידוכים. רק בשונה ממה שאנחנו בדרך כלל רואים בטלוויזיה, בתוכנית הזאת רואים (או יותר נכון מריחים) הזכרים את הנקבות. בכל פעם הם בודדו זוגות שונים של נקבות לפי דירוג הריח וראו כמה מהן מושכות זכרים וכמה נשארות לבד. כאשר הכניסו החוקרים שתי נקבות בעלות משיכה נמוכה, שיעורי ההזדווגות עמדו על כמעט 0% לשתי הנקבות. כאשר הכניסו החוקרים שתי נקבות בעלות ריח חזק ומושך התפלגות ההזדווגות הייתה 50% לכל אחת מהנקבות.
אך מה שבאמת מסביר את הימצאותן של הנקבות הלא מושכות, קרה בסיבוב שבו הכניסו החוקרים נקבה בעלת משיכה נמוכה ביחד עם נקבה בעלת משיכה גבוהה. במקרים האלו הנקבה המושכת יותר הזדווגה בערך 80% מהפעמים ואילו הנקבה הלא מושכת כ20%. כלומר במצב כזה שבו הזכר טועה או "מתפשר" זוכות הנקבות הפחות מושכות להזדווג בשיעור יחסית גבוה. מי שהרוויחה אפילו יותר היא הנקבה המושכת שהעלתה את הסיכויים שלה מ-50% ל80%. החוקרים מסבירים שכנראה מה שקורה בטבע הוא שנקבות מושכות מתחברות לנקבות לא מושכות, וכך כולן מרוויחות. זאת כנראה הסיבה שעדיין יש הרבה נקבות עם ריח פחות מושך.
אני אעצור כאן בשביל שכל אחד יוכל לקחת את התובנות שלו לאיזה כיוון שהוא יבחר. רק אגיד שלמרות שנראה לנו שאנחנו בשליטה ויודעים בדיוק מה טוב לנו, חשוב לזכור שגם אנחנו מושפעים מלחצים אבולוציונים ופועלים בהתאם, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא.
