מחקר שנעשה בשנים האחרונות מצביע על כך שכיום קיימים 7.7 מיליון מיני בעלי חיים בכדור הארץ, הערכות מדברות על כך שמספר זה מהווה רק 12% מכלל בעלי החיים שבאמת חיים על פני כדור הארץ ואת 88% הנותרים טרם גילינו, ו/או שביצענו שיוך טקסונומי לא נכון. בקצב ההכחדה הנוכחי, כנראה שרבים מבעלי החיים שלא ברשימה כבר לא יתגלו אף פעם. אם נסתכל על כל המינים שדרכו אי פעם על כדור הארץ נגלה ש-98% מהם נכחדו. חלק גדול מהמינים האלה הם בעלי חיים בשלבי התפתחות שונים.
דינוזאור זה האובייס. צילום: Old White Truck
לדוגמא, אחת הטענות של הבריאתנים (מתנגדי האבולוציה) לכך שתאוריית האבולוציה לא נכונה, היא שאם עברנו שינויים הדרגתיים, איפה נמצאים מיני הביניים, כמו לדוגמא דג-יונק, זוחל-ציפור וכו׳. אך ב-2004 מצאו החוקרים את הדבר הזה בדיוק, מאובן של דג הטיקטאליק. דג זה חי לפני כ-380 מיליון שנה והוא כנראה החוליה המקשרת בין החיים בים לבין אלה ביבשה. מין זה נראה כמו דג עם רגליים ובעל יכולת נשימה מחוץ למים. הוא לא קיים כיום ונכחד במהלך השנים, זוהי דוגמא קלאסית להתפתחות הדרגתית כאשר מיני הביניים נכחדו עם הופעת מינים מתאימים יותר.
צילום: d i l l w e e d
הרבה מינים נכחדו בצורה הזאת פשוט כי היו מותאמים פחות ממינים דומים להם, הכחדות שכאלה קורות בטווחי זמן ארוכים יחסית, אך כיום אנחנו יודעים לומר שמהופעת החיים הראשונים על פני כדור הארץ, חווה עולמנו כמה אירועי הכחדות המוניות גדולים במיוחד. הצלחנו ללמוד על אירועים אלה תודות לעבודתו של חוקר מסור בשם ג'ק ספקוסקי. אותו חוקר גילה תגליות מרחיקות לכת מבלי לדרוך בשטח ולחפור אחר מאובנים. ג'ק ועמיתיו חפרו בספרים ובארכיונים ובכך ריכזו את כל החומר שנאסף עד לאותו יום על מאובנים ומינים שנמצאו ברחבי העולם. החוקרים יצרו ציר זמן שבו מופיעים מספר המינים בכל תקופה, כך החוקרים בנו גרף שבו ניתן לראות נפילות חדות במספר המינים על פני זמן קצר מאוד.
צילום: Aproximando Ciência e Pessoas
נפילות אלו הן אירועי ההכחדות הגדולים, וניתן להצביע בקלות על חמישה אירועים גדולים ועוד כמה קטנים יותר. רק לשם הבהרת הביטוי "הכחדה המונית", נסתכל על אירוע הכחדה שהתרחש לפני 252 מיליון שנים, שזכה גם לשם "המוות הגדול", בתקופה זו נכחדו למעלה מ90% מכלל בעלי החיים שחיו בכדור הארץ. חשוב לזכור שכשמסתכלים על מאובנים רואים רק את מה שנשמר עד היום ולא כל בעלי החיים משתמרים באותה הדרך, לכן המידע שאנחנו מוציאים מעדויות כאלה הוא חלקי מאוד. אבל לגבי חמשת ההכחדות הגדולות אין ספק שהן בהחלט התרחשו ועכשיו נותר רק לשער מה גרם להן.
צילום: flowcomm
כשאנחנו מדמיינים אירוע אפוקליפטי שכזה, בדרך כלל נחשוב על מטאוריט ענק שמתנגש בכדור הארץ, או התפרצות געשית קטלנית. ובאמת מה שחיסל את הדינוזאורים וכמעט את כל בעלי החיים ששקלו מעל 25 קילו לפני 66 מיליון שנים, כנראה היה פגיעת מטאוריט ענק. אבל לא לכל ההכחדות יש הסבר אחד ויחיד בעל עדויות מוצקות. קיימת אי וודאות גדולה לגבי הגורמים התורמים להכחדות ההמוניות.
צילום: Visualhunt
יחד עם זאת ממצאים רבים מצביעים על שינויים יחסית מהירים שכנראה הובילו לחלק מן ההכחדות הגדולות. גורמים כמו שינויי אקלים פתאומיים שיכולים להיגרם מגורמים רבים ומגוונים, ביולוגים ו/או גיאולוגים. שינויים בהרכב האטמוספירה, כמו באירוע ההכחדה הגדול מלפני כ2.4 מיליארד שנים, "אסון החמצן" או בשמו האחר "שואת החמצן". תקופה בה התחיל להתווסף חמצן לאטמוספירה מעליית היצורים הפוטוסינטטים הראשונים. עד אז לא היה חמצן באוטמוספירה, ויצורים רבים שהחמצן היה רעיל להם פשוט נמחקו מהעולם.
צילום: JohnLeGear
מהסתכלות על השינויים במספר המינים במאות ואלפי השנים האחרונות אנחנו רואים ירידה חדה במספר המינים, ירידה שעתידה להיכנס לדפי ההיסטוריה כאירוע ההכחדה השישי. היום אנחנו בעיצומו של אירוע הכחדה המוני ואת הגורם לאירוע הזה לא קשה למצוא. מזה כמה אלפי שנים שאנחנו משפיעים ומשנים את הטבע יותר מכל מין אחר. בתחילת הדרך זה היה על ידי צייד, כך נעלמו בעיקר חיות גדולות לטובת מזון, או בתקופות מאוחרות יותר לשימושים אחרים כמו עורות, שנהב, פרווה וכדומה. כיום אנחנו כבר ממש אלופים בשינוי כדור הארץ, אנחנו הורסים בתי גידול, מזהמים מקורות מים, ממלאים את האוקיינוסים בפלסטיק, מעבירים מינים ממקום למקום, ובעיקר פולטים כמויות אדירות של פחמן דו חמצני וגזי חממה נוספים.
צילום: The Library of Congress
הפחמן הדו חמצני גורם לאפקט החממה, ובכך מעלה את הטמפרטורה של כדור הארץ, ובנוסף, מעלה את חומציות האוקיינוסים. הכחדות של מינים היא חלק מהטבע ויש לה קצב טבעי יחסית ידוע. ביונקים למשל, נצפה לראות הכחדה של מין אחד כל 700 שנה. לעומת זאת, בדו חיים (צפרדעים, סלמנדרות וכו׳) נצפה להכחדה של מין פעם ב-1000 שנה. כיום קצב ההכחדה של יונקים הוא פי 1000 מהיר יותר ואילו קצב ההכחדה של מיני דו חיים, הוא פי 45,000 מהיר יותר מהקצב הטבעי.
צילום: MarkWallace
השינויים שאנו גורמים הם שינויים מהירים בהסתכלות אבולוציונית ומרבית מהמינים לא מצליחים להתאים את עצמם לשינויים ופשוט נכחדים. היחסים בין בעלי החיים, הצמחים וסביבתם הם מורכבים וקשה לצפות איך הכחדה של מין אחד תשפיע על מין אחר, אבל אין ספק שהכחדות מסיביות שכאלה, ישפיעו וכבר משפיעות על הטבע כולו ובתוכו גם עלינו. למרות העליונות שאנחנו חשים כלפי הטבע אנחנו תלויים בו בכל תחום אפשרי. אם לא נשנה את הגישה בזמן הקרוב, אנחנו עוד עלולים למצוא את עצמנו כעוד מין שהתווסף לרשימת המינים שנכחדו מהעולם.
