לפי הגדרה פורמלית, פסאודונים או שם עט זהו שם מדומה, שם מושאל, שיוצרים לעתים משתמשים בו בפרסומים במקום להשתמש בשמם האמיתי. יש לכך מגוון סיבות: רצון הסופרים שלא להיות מזוהים עם יצירות אחרות שלהם, מגבלה חוקית או חברתית וכן הלאה. מאז שקיימת הספרות, נשים רבות בחרו להשתמש בשם עט גברי, כדי לפרסם את ספריהן או את הדעות שלהן, כל אחת והסיבה שלה.
האחיות ברונטה
כולנו מכירים או קראנו את "ג'יין אייר" או "אנקת הגבהים", ספרים של האחיות ברונטה. שלושת האחיות, שרלוט, אמילי ואן. בהתחלה הן פרסמו את ספריהן תחת שמם של שלושה אחים – קארר, אליס ואקטון בל. שרלוט הסבירה בהמשך את פשר ההחלטה: "לא רצינו להכריז על עצמנו כנשים, כדי שלא יחשבו שהכתיבה שלנו היא כתיבה נשית ותוביל לגיבוש דעה קדומה״.
צילום: basykes
לואיזה מאי אלקוט
עוד לפני שכתבה את ספרה המפורסם "נשים קטנות", אלקוט כתבה ספרי מתח גותיים תחת שם עט גברי א.מ. ברנרד. דבר כל כך לא אופייני לאישה באותה תקופה. היא שמרה על הסוד שלה במשך שנים, עד שהוא התגלה ע"י שתי נשים אחרות, סוחרת ספרים נדירים בשם מדליין שטרן, והספרנית לאונה רוסטנברג בשנות ה-40 של המאה הקודמת.
ג'יי. קיי. רולינג
אולי זה לא בדיוק שם עט, אבל בעקבות עצה של המוציא לאור שלה, רולינג הוסיפה אות כשם אמצעי בלי שום משמעות, תכלס, רק כדי שקהל צעיר יסכים לקרוא ( ישנה סברה שאם היו יודעים שהיא אישה מלכתחילה, קהל רב לא היה ממהר לקרוא את הספר. מאוחר יותר, כבר בשיא הצלחתה, בשנת 2013 היא פרסמה ספר מתח, הפעם תחת שם עט של גבר "רוברט גאלבריית'". כאשר זה התגלה לציבור הרחב, רולינג ספגה ביקורת, אך הגנה על הבחירה שלה: "רציתי לחזור לתחילת הקריירה שלי כאשר אני בוחרת לכתוב בז'אנר ספרותי חדש לחלוטין, כדי שלא אצטרך לעמוד בציפיות ובהשוואות".
צילום: lozikiki
מארי אן אוונס
כולנו מכירים את הרחוב ג'ורג' אליוט בתל אביב, אבל מעטים יודעים שזהו שם העט של מרי אן אוונס, שנולדה בשנת 1819 והייתה בתו של סוחר נדל"ן, ילדה חכמה עם תיאבון מוגבר לקריאת ספרים. לפני שפנתה לשם עט גברי, התחילה לכתוב תחת שמה בתור סגנית עורך, בעיתון הרדיקלי ווסטמינסטר ריוויו (The Westminster Review). בהמשך, מבקר ופילוסוף ידוע בשם ג'ורג' הנרי לואיס, הפך לבן זוגה, והמליץ לה להתחיל לכתוב ספרים. הוא האמין שבחירה בשם עט גברי תסייע לקוראים שלה להתעלם מסטריאוטיפים שהיו קיימים על נשים.
אמנטין לוסיל אורורה דופין
אחת המבקרות החריפות ביותר של נורמות חברתיות של זמנה, מהפמיניסטית הראשונות שאנחנו מכירים תחת שם העט שלה – ג'ורג' סאנד. היא כתבה על אהבה וחברה, והייתה דמות שנויה במחלוקת. היא לבשה בגדי גברים, עישנה בציבור וניהלה רומנים מתוקשרים. "אישה מדהימה וגבר אמיץ", כך אמר עליה אחד הסופרים הרוסים המפורסמים, ניקולאי טורגנב.
צילום: Fæ
