בני האדם וכך גם שאר בעלי החיים תופסים וחשים את העולם שסביבם על ידי חושים שונים ומגוונים. קרני אור פוגעות ברשתית ומתורגמות לצבעים במוחנו, מולקולות זעירות שנמצאות באוויר נקלטות באף ומאותות למוח. טעם דומה מאוד לריח, רק שקליטת המולקולות נעשית על הלשון. מרגע שנקלט האות החיצוני הוא מעובר למוח, המוח מעבד את האותות שמגיעים מכל החושים ונותן לנו תפיסה של מה נמצא בסביבתנו המיידית.
צילום: archer10 (Dennis) 93M Views
אצל 4% מהאוכלוסייה האותות האלה מעובדים בצורה קצת שונה. אצל בני אדם אשר נולדו עם סינסתזיה ישנו עירוב בין החושים, כלומר אות שמגיע מהעין אל המוח לא רק מאותת על הצבע של אותו דבר, אלא גם נותן לו טעם או ריח. מספרים נראים להם צבועים גם כאשר הם בשחור, קול או רעש מסוים יהיה בעל צבע ועוד אין ספור דוגמאות. ישנם אינסוף שילובים שונים בין החושים, ישנם סוגים רבים של סינסתזיות, לרוב אצל אותו בן אדם יהיו רק חלק מין השילובים האלה. בדרך כלל אצל אותם בני אדם משתלבים החושים במוח בצורה עקבית, כלומר אצל בן אדם מסוים, לפיצה תמיד יהיה טעם ירוק, אצל אחר המספר 4 תמיד יראה בצבע כחול ובטעם של תות, ולצליל דו דיאז יהיה צבע צהוב וכדומה. אומנם תופעה זאת נראית כהפרעה ופעם היא אף הוגדרה כמחלה, אך האמת היא שמרבית האנשים אשר נולדו כאלה לא היו מוכנים לוותר על היכולת הזאת כל כך מהר. בדרך כלל אותם בני אדם מודעים מאוד למצבם ומצליחים להפריד בין המציאות ה"אבסולוטית" לזו שמתורגמת במוחם.
אנשים בעלי סינתזיה מעידים כי לעיתים הם חווים עומס של מידע מהחושים השונים. בעיה נוספת עימה הם מתמודדים, היא כאשר חיבור מסויים שהם רגילים אליו נראה שונה במציאות, דבר שיכול לגרום לבלבול ותחושת אי נוחות. מצד שני אותם בני אדם ניחנים בזיכרון מצוין, יכולת ניתוח, קליטת מידע מהירה ויצירתיות מדופלמת. כשמנסים לחזק את הזיכרון ממליצים לייצר סיפורים שיחזקו את הזיכרון וכך גם להקל על שליפתו בעת הצורך. ככל שהסיפורים יותר מנותקים מהמציאות כך קל יותר להיזכר בפרטים. סטודנטים אולי מכירים את השיטה הזאת כשהם מנסים לזכור הרבה מידע, הם עושים זאת על ידי חריזת שירים, שינון ראשי תיבות של מילים שרוצים לזכור, וכדומה.
אצל בני אדם אשר חווים סינסתזיה, הסיפורים והקשרים האלה חזקים ומובנים במציאות שסביבם. לדוגמא, מבחינת אדם מסויים השם יובל הוא כחול ומריח כמו סבון. פעם הבאה שיפגשו את אותו יובל יהיה להם קל יותר להיזכר בשמו כי במוחם פרצופו של יובל יזכר ככחול ומדיף ריח של סבון. יתרון נוסף הוא בקליטת ועיבוד מידע, לדוגמא, אנשים החווים סינסתזיה, שבה לכל מספר יש צבע אחר, מסתכלים ביתר קלות על כל רשימת מספרים, הרשימה הופכת לכתמים בצבעים שונים. צביעת המספרים נעשית במוח בצורה לא מודעת ולא נשלטת. אותם אנשים יכולים לזהות בקלות דפוסים, שינויים וחריגות אפילו במבט חטוף.
צילום: The Hyper-Psych Art of Michael J Bowman
בשל החיבורים הלא שגרתיים האלה, אותם בני אדם תופסים את העולם בצורה שונה מאנשים רגילים, לא מפתיע שהרבה אמנים ומדענים מצליחים ניחנים ביכולת הזאת. ביחוד אמנים שיוצרים מטאפורות ודימויים, או כאלה שמחברים בין רעיון לצליל או צבע, אלו נראים לנו פתאום כל כך הגיוניים ומעוררי השראה, מפתיע שלא חשבנו עליהם קודם. בין אותם האמנים תוכלו למצוא את הסופר ולדימיר נובוקוב, בילי ג'ואל, פארל ויליאמס ואפילו ליידי גאגא. סינסתזיה היא יכולת מורשת ומולדת, חקר התופעה תורם רבות להבנת הדרך שבה המוח מעבד מידע אשר מגיע מהחושים השונים.
צילום: KristenStacy
אומנם זוהי יכולת מולדת אך יש עוד שתי דרכים שבהן אפשר להרגיש סינסתזיה גם אם לא נולדתם איתה. שתיהן אגב, לא ממש מומלצות. הראשונה היא על ידי פגיעת ראש, זהו מצב נדיר, אבל לעיתים פגיעת ראש משפיעה על קשרים וחיבורים במוח, והאדם חש תחושות של ערבוב חושים, לעיתים לצמיתות. הדרך השנייה היא על ידי נטילת סמי הזיה משני תודעה, פטריות מסוימות, אל אס די וכדומה. תרכובות שנמצאות בסמים אלו יכולות לחסום או ליצור קשרים מסוימים במוח, כך עיבוד החושים נעשה בדרך שונה מהרגיל, וחוויות חושיות מסוימות משתלבות ומתחברות. כנראה שלא סתם מעידים חלק מהמשתמשים באותם סמים, שהשימוש נותן להם מוזה ועושה אותם יצירתיים יותר.
הסבר נוסף על התופעה:
