ביקורות סרטים

ספיידרמן: השיבה הביתה

האם היקום הקולנועי של מארוול הצליח לייצר עוד סרט לפנתאון?
המבקר שלנו נמנע מלענות, ומתגעגע ל׳בייבי דרייבר׳

צילום: JD Hancock

המכונה של מארוול ממשיכה לעבוד בשיא הכוח. עוד סרט גיבורי על עם אקשן יעיל, בדיחות שנונות, דמויות מגניבות, אפקטים טובים ורמזים לסרט הבא בסדרה הבלתי נגמרת ביקום הקולנועי של מארוול מגיע אלינו. אבל בכול זאת, 'ספיידרמן: השיבה הביתה' גורם לי לתהות האם היקום הקולנועי הנ"ל לא מתחיל להראות קצת סימני מיצוי רציניים.

העלילה לא באמת משנה. זה ספיידרמן, הגיבור הידידותי והשכונתי שלכם. הרי קהל המעריצים ילך לסרט הזה גם אם זה יהיה שוט רציף באורך של 3 שעות שבו ספיידרמן מקריא ספר טלפונים.

טוב, סליחה. הסרט הזה פשוט מרגיז אותי. מההתחלה: הפעם ספיידרמן הוא נער בן 15 בתיכון שצריך להתמודד עם נשף הסיום ובמקביל להתעמת מול נבל חדש: הנשר (מייקל קיטון) שרוצה לפרק את ארגון שילד בגלל משהו שקשור לאוכל ופירורים.

נקודה לטובת 'ספיידרמן: השיבה הביתה' זה שהוא אינו מבזבז זמן. במקום עוד סיפור אוריג'ן מפוהק של 'עם כוח גדול באה אחריות גדולה' ומוות של הדוד בן, אנחנו ישר נכנסים לעניינים. הבעיה היא שהעניינים האלה, איך אגיד בעדינות, לא ממש מעניינים.

הסרט מתנהל בחלקים גדולים כקומדיית התבגרות, וככזאת היא משמימה למדי וקלישאתית מאוד. לפיטר פארקר הנער מתלווה סיידקייק לטיני שלא עושה שום דבר מיוחד חוץ מלהתלהב מדברים ולהיות שם. גם הבחורה שבה פיטר מאוהב היא לא יותר מכלי עלילתי שמופיע בסרט כדי שיהיה לפיטר פארקר את מי לאהוב ולהילחם בשבילו. גם הטוויסט שקשור לדמות שלה גרם לי בעיקר לפהק מאשר להתלהב.

את הנבל מגלם מייקל קיטון, אותו אחד שעד לא מזמן הופיע כגיבור על ציפורי בסרט הלועג לתופעת סרטי הקומיקס. איך נפלו גיבורים. מייקל קיטון מגלם נבל לא מעניין, לא עמוק ולא מלהיב, שכול סצנה בכיכובו רק מורידה את הרמה הגם ככה לא גבוהה של הסרט.

צילום: JD Hancock

לפחות יש אקשן ואפקטים שיהיה מה לראות, לא?

כאן מגיעה האכזבה הכי גדולה שלי מ'ספיידרמן: השיבה הביתה'. את הסרט ראיתי באיימקס בתלת מימד, התנאים הכי טובים שיש, ועדיין סצנות האקשן לא היו מלהיבות. ספיידרמן עף פה, יורה קורים שם, נותן צ'פחה לנשר מדי פעם. משעמם. יש כמה קטעי תלת מימד טובים שמצליחים לעשות תחושת ורטיגו אבל אפשר לספור אותם על יד אחת והם ממש לא שווים כרטיס יקר יותר.

הסרט מקושר ליקום הקולנועי של מארוול והנוקמים, והוא לא ייתן לכם לשכוח זאת. רוברט דאוני ג'וניור בכבודו ובעצמו מופיע בחלקים מרכזיים בסרט וחוזר להיות אותו פוץ בלתי נסבל שהיה ב'הנוקמים: עידן אולטרון' הגרוע. אחרי ש'קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים' הנהדר נתן נפח לדמות שלו וסיבה להיות בעדו, 'ספיידרמן: השיבה הביתה' מזכיר לי למה אני לא סובל אותו.

אם אתם לא מאלה שחייבים לראות כול סרט גיבורי על שיוצא אז יותר מאפשר לדלג על 'ספיידרמן: השיבה הביתה', בטח כש'בייבי דרייבר' המשובח ומלא האקשן והמקוריות מוקרן אולם לידו. הסרט הזה גרם לי להעריך יותר את הטרילוגיה של סם ריימי, שאומנם לא הייתה משובחת במיוחד אבל לפחות היה לה אופי, לב ותחושה מרעננת. 'ספיידרמן: השיבה הביתה'? סתם עוד סרט גיבורי על מעפן. פשוט חבל.

Article author

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים