'נשמה', הסרט החדש של אולפני המנורה המקפצת, היה אמור לצאת לקולנוע בקיץ האחרון. אבל אז הגיעה הקורונה והעבירה את הפצת הסרט ישר לשירות הסטרימינג דיסני פלוס (שלא זמין בארץ, ככה שכרגע הדרך היחידה לראות אותו זה בטורנטים). וחבל, כי יש לא מעט קטעי בסרט הזה שהצטערתי שלא ראיתי אותו על המסך הכי גדול שיש, בחברת פופקורן, שתייה וילדים שלא מבינים כלום.
אני תמיד נכנס בשנים האחרונות לסרטים של פיקסאר סקפטי. מה אם הם הפעם יוציאו אכזבה? מה אם כבר (חס ושלום) כבר התבגרתי מדי בשביל הסרטים שלהם? אבל תמיד מכמעט כול סרט שלהם אני יוצא עם חיוך ענק. איך הם עושים את זה? אני לא יודע. פשוט לא יודע.
ג'ו גרנדר הוא מוזיקאי ג'אז שהג'אז זורם בדמו והוא חולם לנגן בלהקה. טעות מצערת גורמת לכך שהוא מופרד מנשמתו ועובר לעולם הנשמות. בעוד הוא מנסה לחזור לגוף שלו, הוא מתיידד עם נשמה ששונאת את כדור הארץ בשם 22 ומכאן לא אספר לכם יותר מדי. פשוט תראו את הסרט.
את 'נשמה' מביים פיט דוקטר, הבמאי הפיקסארי האהוב עלי (שביים גם את 'הקול בראש' המדהים) וגם הפעם הוא לא מאכזב. האנימציה בסרט פשוט מדהימה, מפורטת עד לגרם האחרון בכפות הידיים וכיפית להסתכל עליה. הפעם יש גם לא מעט קטעים פסיכדליים שהופכים את הסרט לכזה שכדאי לראות גם כשאתם לא פיכחים.
את המוזיקה הפעם הלחינו טרנט רזנור ואטיקוס רוס מ"ניין אינץ' ניילז" והמוזיקה בסרט פשוט מדהימה. אני מודה שלקטעי הג'אז בסרט פחות התחברתי אבל המוזיקה המקורית בסרט מרגיעה, פסיכדלית (כן, הסרט הזה מאוד פסיכדלי) וכיפית לשמיעה.
כמו 'הקול בראש', גם 'נשמה' לא מתבייש לתת אגרוף בבטן ולעסוק בנושאים פסיכולוגיים שיכולים להעסיק כול אחד. הפעם מדובר ברצון לתת תכלית לחיים ולנפש. העיסוק של הסרט בנושאים אלו ממש מרגש והיו לי לא מעט דמעות בקטעים מסוימים.
גם התסריט נהדר. נכון שגם הפעם מדובר בעלילת 'שני גיבורים לא מסתדרים אחד עם השני בהתחלה אבל לאט לאט הופכים להיות חברים' (החיסרון היחידי של הסרט, אם כבר) אבל העלילה מרתקת, הקטעים המצחיקים, מצחיקים מאוד והתסריט נטול שומן או קטעים מיותרים שסתם מאריכים את הסרט.
אני לא יודע מתי 'נשמה' יגיע לקולנוע (כנראה שכשייפתחו, אם בכלל), ל-VOD או לשירות צפייה חוקי כלשהו אבל ההמתנה תשתלם לכם. מדובר ביצירת מופת נוספת של פיקסאר ובסרט שלא ייצא לכם מהראש ומהלב כול כך מהר. איזה כיף שיש פיקסאר בעולם.
