הסכם ברטון-וודס מוכר יותר בשל היותו הסכם השחרור מהזהב, החוזה הבינלאומי שסייע לשקם את הכלכלה העולמית והצמיד את כל המדדים הבינלאומיים לדולר במקום לזהב. ההסכם נחתם בוועידת פסגה בשנת 1944 בעיירה ברטון-וודס בניו המפשייר בארה"ב, בתום וועידה בינלאומית בנוכחות 44 מדינות שדנו בעתיד הכלכלה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. בין המדינות שנכחו היו ארצות הברית, ברזיל, סין, מקסיקו ועוד.
מלחמת העולם השנייה נולדה בין היתר מהקשיים הכלכליים והמצוקות עליהן שקעו מדינות אירופה ואסיה לאחר מלחמת העולם הראשונה. דבר זה גרם לעלייתם של שליטים דיקטטוריים שהובילו מדיניות אגרסיבית לצורך שיקום מדינתם, בדגש על חוסר שיתוף פעולה בינלאומי כלכלי, ויותר בחתימה על בריתות ורכישת נשקים. על כן, בתחילת שנות ה-40 מדינות העולם החלו לחשוב על דרכים חדשות ויצירתיות כדי למנוע מלחמות עתידיות. אחת הדרכים שהועלו הייתה יצירת פורום בינלאומי בעל שיניים (מה שהוליד את האו"ם), וסיוע כלכלי הדדי.
צילום: skeeze
על כן, בפתח הוועידה, נשיא ארה"ב דאז, פרנקלין רוזוולט, הניח את הנחת היסוד לוועידה – "הבריאות הכלכלית של כל מדינה היא עניינה של כל אחת משכנותיה, הקרובות והרחוקות". בעקבות הוועידה ובעקבות החתימה על ההסכם, הוקמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. הקמת הגופים התבססה על עקרונות הכלכלה הקיינסיאנית, תיאוריה כלכלית שפותחה ע"י הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס, ודוגלת בהתערבות ממשלתית פעילה בשוק החופשי כדי למנוע כשלי שוק (כמו זו שהובילה לשפל הגדול ב-1929).
חשיבותו של ההסכם, מעבר לעובדה שלראשונה הוקמו מוסדות בינלאומיים ומערכת רגולטורית בינלאומית עבור מדינות העולם השונות, הייתה העובדה שהוחלט לנטוש את "תקן הזהב" באופן חלקי, ולהצמיד את כל מטבעות העולם לדולר האמריקני. ערך הדולר האמריקאי נקבע כשווה ל-35$ לאונקיית זהב, והחלטה זו ביססה את מעמדה ההולך וגדל של ארה"ב כמעצמה כלכלית עולמית. בשנת 1971 נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון לקח זאת צעד קדימה וביטל כליל את ההצמדה לזהב.
צילום: Archives New Zealand
למרות שעקרונות ההתערבות והרגולציה בכלכלה העולמית הלכו ונזנחו לאורך השנים (כך למשל מעבר לכלכלה ניאו-ליברלית בשנות ה-80 ששמה דגש מרכזי על קידום סחר בינלאומי חופשי, הפרטות וגלובליזציה), מורשת הסכם ברטון-וודס עודנה קיימת והשפעתה מהדהדת במדינות העולם. כך למשל, מדינות העולם עדיין בוחרות לשתף פעולה בענייני כלכלה, ולהכפיף את עצמן לסמכויות בינלאומיות כמו ארגון הסחר העולמי, ולהיעזר במוסדות שהוקמו בעקבות ההסכם.
