מדע וטכנולוגיה

האם האנושות תגווע ברעב: הקטסטרופה המלתוסית

האם הרעב העולמי בדרך אלינו? ואם כן, כיצד עלינו להתמודד איתו?
כתבה ראשונה מתוך סדרת כתבות של מירון לב.

צילום: VisualHunt

תקשורת ההמונים אשר התפתחה במאה השנים האחרונות, החל ברדיו וכלה ברשתות החברתיות, פתחה בפנינו עולם שלם של ידע ומידע. אנו מגלים כיצד להכין אוריגמי לבד, כל הספרים והסרטים האהובים עלינו נגישים פתאום, ובכל מקום צצים האלים להם סגדנו בסתר מאז ומתמיד, אני מדבר על חתולים כמובן.

עם כל הידע העצום הזה שנגלה לפנינו, אנו נאלצים פתאום לחוות דברים שלא היינו רוצים לראות. הטלוויזיה חשפה בפני דור ההיפים את זוועות מלחמת וייטנאם, מלחמות אשר קיבלו לרוב סיקור חיובי במטרה להעלות את המורל של העורף נחשפו במערומיהן, רבבות חיילים שנהרגו כפיונים במשחק פוליטי. היום אנו עדים לתיעודים של עימותים אלימים בהפגנות, עריפות ראשים של דאע"ש וירי של מורדים בדלנים באוקראינה במצלמת גו פרו. בין כל המלחמות האלו מופיעה תופעה אשר מבצבצת מכל פינה והיא הרעב.

צילום: Filipe Moreira

פתאום אנחנו קוראים על רעב בסוריה ואפריקה. במקביל אנחנו יודעים שאוכלוסיית העולם הולכת וגדלה ואין שום האטה בקצב. הודו מפוצצת באנשים (וגם בפרות, באמת, הן נמצאות שם בכל מקום), סין מתחילה לסגת ממדיניות הילד האחד ולא נראה שבארצות האסלאם ואפריקה יש כוונה להאט את קצב הילודה.

אם ניקח בחשבון שכמות השטח לגידולים חקלאיים על פני כדור הארץ הוא סופי ומוגבל, והוא קטן בהרבה מכמות האדמה (כי חלק מאדמה מכוסה ביערות טרופיים, מדבריות וקרחונים), וגם את העובדה שהאוכלוסייה כל הזמן גדלה, המסקנה המתבקשת היא שמתישהו אנחנו נתחיל להיות רעבים. אז כן, החישוב הזה נכון בסה"כ ועל כך עלה תומאס מלתוס אשר בשנת 1798 כתב את ספרו "על עיקרון האוכלוסייה".

ברמה היסודית ביותר, מלתוס שיער כי כל תקופה אוכלוסיית בני האדם מכפילה את עצמה, והטכנולוגיה אינה מפצה על קצב גידול האוכלוסייה, לכן נוצר מצב בו העולם אינו יכול להאכיל את עצמו. התופעה זכתב לכינוי "הקטסטרופה המלתוסית" על שמו כמובן. כלכלנים מאוחרים יותר אשר תמכו במשנתו של מלתוס שיערו שכבר במאה ה-20 העולם לא יוכל להאכיל את עצמו. בפועל, עד היום, כל התחזיות הקודרות של מחזיקי משנתו של מלתוס התבדו.

האו"ם מעריך שכמות האנשים הרעבים בעולם יורדת עם השנים והעולם יוכל לתחזק את עצמו עד שנת 2100 במקרה הגרוע ביותר (כמו שניתן לראות בגרף בהמשך של כמות המזון לנפש בעולם). אבל השאלה האמיתית היא למה? כל הנתונים בזמנו של מלתוס הצביעו על הרעב הממשמש ובא, אז כיצד אני כאן ואוכל פירה תפו"א-בטטה עם בצל ושום? לכך יש מספר הסברים.

By Grendelkhan

ההסבר הטכנולוגי

אי שם בשנות ה-30 של המאה הקודמת העולם עדין התקדם לאיטו אל סף הרעב החזוי, אך לשמחתנו ואולי לצערו של מלתוס המהפכה הירוקה הגיעה. המהפכה הירוקה הינה כינוי למספר תהליכים אשר התרחשו במדינות העולם המתפתח כגון: הודו, פיליפינים וברזיל. במהלך המהפכה טכנולוגיות חקלאיות החלו להשתמש בזני מזון עמידים יותר אשר אפשרו הרחבת השטחים החקלאיים, ובמקביל הוטמע השימוש בדשנים במדינות המתפתחות וכתוצאה מכך סה"כ היבול עלה.

בזכות המהפכה הירוקה כמות המזון בעולם גדלה והקטסטרופה נמנעה. המהפכה הירוקה שהחלה אי שם במאה הקודמת טרם מצתה את מלוא הפוטנציאל הגלום בה משום שהיבשת השלישית בגודלה (אם סופרים את צפון ודרום אמריקה יחדיו), אפריקה, שטרם עברה את המהפכה באופן מלא. באופן לא מפתיע וכתוצאה משלל סיבות (בעיקר מהמשטרים השולטים בה) אנחנו רגילים לראות תמונות קשות שמגיעות מאפריקה.

צילום: NASA Goddard Photo and Video

אבל נניח לרגע שאוכלוסיית העולם תמשיך לגדול, ואנו נמצה לחלוטין את המהפכה הירוקה, האם נוכל עדין להינצל?
אז כמובן שמדענים אינם שוקטים על השמרים בנושא הזה, וכבר היום ישנן טכנולוגיות רבות אשר צפויות להציל אותנו מרעב. חלקן כבר מופיעות בתקשורות כגון: גידול עצות כדלק ומאכל לחיות משק, חקלאות ימית מתקדמת, חקלאות בתוך מדבריות, טכנולוגיות לניצול מירבי של מים, וגידול צמחים מנותקים מהקרקע.

על כל הטכנולוגיות החדשות אשר יעזרו לנו להתגבר על הרעב ארחיב בכתבה הבאה בנושא, ובזו שאחריה אדון בסיבות החברתיות/כלכליות שיכולות לעזור לנו לעכב את המחסור העולמי במזון.

Article author

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים