בעזרת שני סרטים בלבד ברזומה שלו, הצליח דמיאן שאזל לבנות לעצמו שם בקרב הסינפילים, ובצדק. ב"ויפלאש" הצליח ליצור סיפור התבגרות מותח ומרגש על נער שחולם להיות מתופף, ב"לה לה לנד" למרות מגרעותיו מדובר באסקפיזם טהור ומשמח על רדיפת חלומות ועל הסיכונים שצריכים לקחת על הדרך. בסרטו השלישי בחר שאזל בפרויקט ׳מחוץ לאיזור הנוחות שלו׳ ולהתמקד בעשיית סרט ביוגרפי על האדם הראשון שהלך על הירח, ניל ארמסטרונג.
סרטים ביוגרפים בשנים האחרונות נעים לבין ראויים לצפייה לבין סיכומים של שעה פלוס מתוך עמוד הויקיפדיה של אותה אישיות מפורסמת, אז איפה נופל "האדם הראשון"?
איפשהו באמצע. מצד אחד מדובר בסרט פנומנלי בכל מה שקשור לעשייה, שפועל כמו שעון שוויצרי, החל מהפסקול העוצמתי שלו ועד לבימוי. מצד שני מדובר בחוויה בינונית, כזאת שלא משאירה הרבה חותם כשהמסך יורד, סרט כזה שפועל על פי נוסחה ספציפית של אולפנים המעוניינים עוד ממועד תחילת הצילומים להשיג מועמדויות לאוסקר.
להגנתו של התסריטאי גו'ש סינגר, ישנו ניסיון להכניס לתוך כל התהליך המותח של הטיסה לירח, מעט מימד רגשי ואנושי כשזה קשור לחייו האישיים של ארמסטרונג, המתעסק במות ביתו ובניסיון שלו להתגבר עלייה. זה בקושי מצליח לממש את הפוטנציאל הרגשי החבוי בו ונשאר סתמי. ההתעסקות העיקרית בסרט היא בהכנות לקראת הטיסה לירח שמבחינתי הן הלב הפועם של הסרט (דבר שהיה צריך להיות שווה ושווה ביחד עם הפן הרגשי). שאזל מביים כאן בידי אומן, מצליח במשימתו להביא את הקהל לתוך כל החוויה הזאת ביחד עם ארמסטרונג ואני רק יכול לדמיין לעצמי כיצד כל זה מורגש על מסכי הIMAX הענקיים. בנוסף ללחץ הפיזי והנפשי, מראה הסרט בחוכמה את שאר הלחצים שחוו נאס"א, מהכיוון החברתי ועד לכיוון הפוליטי.
עם זאת בעייתי השנייה כאן הן הדמויות בסרט שלהרגשתי לא היו מפותחות מספיק. וכן, כל מה ששמעתם על דמותה של קלייר פוי נכון. את דמותה ניתן לסכם כדמות האישה התומכת, דמות שלדעתי הייתה צריכה לתרום יותר לסיפור ולדמותו של ארמסטרונג. ואם אנו מדברים על ארמסטרונג, המשחק של ראיין גוסלינג כאן לא שונה ממה שראיתי בסרטיו האחרונים, אין זאת אומרת שהוא גרוע, כמו שצוין לעיל, ההיבט הרגשי כאן לוקה בחסר, הכול כאן פועל כמו שצריך וקופץ מסצנה אחת לשנייה, כשכוונותיו טובות מאוד אך לא גורמות להרבה מחשבה חוץ מ״וואו זה נראה יפה".
אז אכן לא כולם יכולים להיות מנצחים, שאזל עדיין מצליח לממש את ההבטחה שראינו בו מאז "ויפלאש". ואני עדיין אחכה לו ולסרטו הבא.
