כולכם ככל הנראה, מתישהו באמצע חייכם שמעתם על הסרט "מלתעות". יצירת המופת של הבמאי המהולל סטיבן ספילברג אשר המציא את המושג שובר קופות קיצי, הרוויח לעצמו ארבע מועמדויות לאוסקר וקבע רף גבוה לשאר סרטי כרישים שבאו אחריו. 43 שנים לאחר מכן מגיע תורו של "אימה במצולות". האמת כלל לא ציפיתי ליצירת מופת, תקוותי הייתה להנות מסרט אקשן טיפשי בעונת הקיץ החמה הזאת, לבסוף מה שקיבלתי היה יותר רדוד מהצפוי, לא מהנה ולעיתים משעמם.
וזה חבל כי הפרמיס עצמו נישמע כמו הסרט האולטימטיבי לקיץ, ג'ייסון סטטהאם הוא צוללן לשעבר אשר נשלח למשימה נוספת בניסיון להיאבק בכריש ענקי. אני אחזור שנית, מדובר בג'ייסון סטטהאם נגד כריש ענקי(!). אז כיצד הצליחו לפשל עם הסרט?
ובכן, בראיונות לקראת קידום הסרט, אמר הבמאי גו'ן טורטלטאוב כי התוצר הסופי כלל אינו תואם את החזון הראשוני ואם הייתה לו את האופציה, הוא היה משנה את הכול. אני רק יכול לדמיין כי במעמקי המרתף של אולפני וורנר, קיימת לה גרסת במאי אשר מצליחה לממש את הפוטניצאל האמיתי שחבוי כאן, יותר פרועה, כיפית ומצחיקה. כי הגירסה הזו כל כך מפחדת לפרוץ גבולות, היא שמה את עצמה בתוך תבנית סיפורית קלישאתית, מלאה בדמויות בעלות אופי של קרטון, מעוניינת בלהיות נגישה לכולם ובכך הופכת את החוויה ליותר משעממת ושיגרתית.
צילום: GabboT
סצינות האקשן במקרה הטוב, סבירות. הן בהחלט מהנות כאשר הן זורקות כל הגיון מחוץ חלון, אך לצערי הרב, רגעים אלו מעטים. שום דבר כאן לא מצליח לייחד את "אימה במצולות" משאר סרטים סוג ז' היוצאים מידי חודש ישירות לספרית הוי או די. רק במקרה משתתף כאן כוכב האקשן הכי מוכר באמריקה ובכך הצליחו לשדרג את הפצתו.
"אימה במצולות" הוא הוכחה נוספת ומצערת לכך שהתערבות האולפן רק פוגעת בתוצר סופי. כשזה נוגע לסרטי כרישים, כנראה שעדיף להישאר עם הקלאסיקה היחידה.
