האם שמעתם על סרטו הקלאסי של קלוד ללוש מ – 1966, "גבר ואישה"?
זה שזכה בפרס דקל הזהב, היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר שמתוכם קטף שתיים (סרט זר ותסריט מקורי), היה לסרט השישי הכי רווחי בצרפת באותה תקופה והווה השראה לבמאים בתחילת דרכם. אז הגיע סרט ההמשך, "גבר ואישה: 20 שנה אחרי". ש… ובכן התקבל בפחות תשואות מהראשון. 50 שנה עברו מאז הסרט הראשון והנה מגיע לו הסרט השלישי, אך אני מגיע עם נקודת מבט כזאת, האם הסיפור באמת היה הכרחי להמשיכו או שללוש בן ה-80 רצה להתענג על הנוסטלגיה של אותו סרט ראשון.
התוצאה הסופית נופלת איפשהו באמצע, הרעיון של להפגיש את אותם הדמויות חמישים שנה אחרי (במיוחד כאשר שני השחקנים הראשיים, ז'אן-לואי טרנטיניאן ואנוק איימה עדיין בריאים ושלמים) ולדון בנושאים כמו: זקנה, חרטה ואהבה. על נייר זה נשמע מעניין ולעיתים זה באמת כך, ללא ספק הסצנות שבולטות כאן הן השיחות שבין טרנטיניאן ואיימה. כתיבה משובחת שרק נעשית טובה יותר תודות למשחק של שני השחקנים, הכימיה עדיין שם, הופעתם מלאת חיים וניואנסים (זה יכול להיות חיוך או משיכת השיער מאחורי האוזן).
הלוואי שהיה כאן יותר סרט ופחות מחווה לשני הסרטים הקודמים, במובן מסויים אני מבין את הבחירה של ללוש בשימוש מורחב של הארכיון. הרי יותר מהכול מדובר על סרט שעוסק בזיכרונות, שמסתכלים מהסרט מרחוק, אפשר לראות עד כמה הוא אפקטיבי, יש לנו שתי דמויות שחייו עולם ומלואו, זיכרונותיהם הם כמו חוף מבטחים או נחמה משגרתם שנהפכה לדי אפרורית ולעיתים אף למקום של הבנה, גדילה והתפתחות.
אבל בגלל שבכל זאת מדובר בסרט יחסית קצר (תשעים דקות), אין הרבה מה לאחוז כאן. ברגע שיש סצנה זורמת וקולחת המתובלת גם בהומור היא צוברת מומנטום רק בשביל לאבד אותו, בפעם הראשונה לא היה לי אכפת, אבל בפעם השנייה זה כבר הוציא ממני אנחה, מה שמכעיס מכל זה שברור מאליו מה עושה ללוש כאן, הניסיון לדבר על החיים האמיתיים מול הדמיון. היצירה הזו לא תביא את אלו שלא ראו את היצירה המקורית ואלו שכן יסופקו במעט, אך אולי גם יסיימו עם טעם של עוד.
הכוונות הטובות והברורות של ללוש עוצרות את "שנות חיינו היפות" מלממש את הפוטנציאל האמיתי שטמון בו, מה שמביא לסרט שרחוק מלהפוך אחד שיזכר לרעה כמו "20 שנה אחרי״, אך גם לא כזה שייזכר כמו "גבר ואישה" בשל איכותו. ״שנות חיינו היפות״ הוא רעיון מוצלח (פחות או יותר) של סאגת האהבה הגדולה בקולנוע.
* התמונה הראשית באדיבות סרטי יונייטד קינג
