האי סומבאווה שבאינדונזיה הוא לא אי מיוחד מדי וכנראה שלא היינו שומעים עליו הרבה אם הר הגעש שבו לא היה מתפרץ. התפרצות הר הגעש טמבורה הייתה התפרצות הר הגעש הגדולה ביותר בעולם המודרני. ואולי עובדה זו בפני עצמה לא מספיקה כדי שנדבר על התפרצות הגעש הזאת, אבל הסיבה שהתפרצות זו התפרסמה היא שהיא גרמה לתגובת שרשרת שקשה מאוד להתעלם ממנה. שנה לאחר ההתפרצות, 1816 הייתה שנה מאוד לא רגילה, כמעט בכל העולם הקיץ פשוט לא הגיע ולמרות שהם לא ידעו זאת אז, הכול התחיל באי אחד קטן ולא מעניין במיוחד.
צילום: paul bica
למרבה הפלא עד לשנת 1812 הר הגעש טמבורה בכלל נחשב כבוי או לפחות לא פעיל, אף אחד לא האמין שהוא עוד יתפרץ. אך ב-1812 ההר התחיל לגלות סימנים של פעילות געשית וב-1815 הוא הכה ללא רחם. בחמישי לאפריל 1815 הר הגעש התפרץ לראשונה, התפרצות גדולה מאוד לכל הדעות אך לא מספיק בכדי שנשמע עליה. חמישה ימים לאחר מכן התרחשה ההתפרצות השנייה שהיא עד היום הגדולה ביותר שאנחנו מכירים.
בזמן ההתפרצות השנייה נשלחו לאטמוספירה מיליארדי טונות של גזים ואפר. חלק מהאפר ששקע הצטבר לשכבה של כחצי מטר ברחבי האי ובאיים צמודים, מה שגרם לחיסול של כמעט כל הצמחים באי ולזיהום מי השתייה. בזמן הפיצוץ זרמו מההר זרמים פירוקלסטים המורכבים מגזים לוהטים אשר יכולים לנוע במהירות בלתי נתפסת של כמה מאות קילומטרים בשעה. הפיצוץ היה כל כך חזק שהוא נשמע באיים שכנים, רחוקים יותר מ-2000 קילומטר ממוקד ההתפרצות.
גם ההר עצמו לא נשאר כשהיה ואם לפני ההתפרצות גובה ההר עמד על כ-4200 מטר לאחר ההתפרצות ובעצם עד היום גובה ההר עומד על 2863 מטר. מהתפרצות עצמה נהרגו כ10,000 בני אדם ו100,000 נוספים בתקופה שלאחר ההתפרצות מרעב מחלות וסיבוכים נוספים.
צילום: NASA Goddard Photo and Video
האפר והגזים שהגיעו לאטמוספירה הורידו משמעותית את כמות השמש שהגיעה לקרקע, מה שהשפיע קשות על מערכות אקולוגיות ועל יבולים חקלאים. דבר נוסף שהמחסור בשמש גרם הוא לטמפרטורות נמוכות יותר בקיץ של שנה לאחר מכן כמעט בכל העולם. בקיץ של 1816 דווח על שלג ביוני באמריקה הצפונית. שזה בערך כמו שירד אצלנו שלג באמצע יולי. כמעט כל העולם חווה מזג אוויר משונה באותו קיץ של 1816 והירידה ביבול גרמה לרעב וקשה ולתמותה נרחבת במדינות רבות.
צילום: giannileggio
התפרצות הר הגעש השפיעה על העולם במובנים רבים וגרמה לסבל רב בכל רחבי העולם, אך יחד עם זאת יש גם כמה דברים טובים שיצאו ממנה. יש שמייחסים את המצאת האופניים להשלכות של ההתפרצות. באותה תקופה היה קשה לסמוך על סוסים כאמצעי תחבורה לאחר שכמעט ולא הייתה תבואה להאכילם. כך ב-1818 נרשם פטנט על אופניים אשר דומים מאוד לאופניים המודרניות, ההבדל הגדול הוא שבמקום פדלים הרוכב היה משתמש ברגלים בכדי לצבור מהירות.
עוד דבר שהרווחנו מהתקופה הן כמה יצירות מופת שמלוות אותנו עד היום. מרי שלי סופרת צעירה בת 19 יצאה עם חברים נוספים לחופשת הקיץ באגם בג'נבה. אך משום שמזג האוויר היה קר וחורפי הם נשארו בבית וכתבו סיפורים, נראה שהאווירה החורפית והקודרת בטירה עשתה את שלה וכך נולדה היצירה שכיום מוכרת לכולנו כ"פרנקשטיין". ג'ון פולידורי אחד מחבריה של שלי שגם נאלץ להישאר בטירה כתב באותה חופשה את הבסיס לספר שיצא כמה שנים לאחר מכן ונקרא "הערפד", סיפור שלאחר עוד כמה גלגולים הפך למה שכיום אנחנו מכירים כ"דרקולה". הספר שכתב ג'ון הוא בעצם הספר הראשון שהכניס את רעיון הערפדות לספרות הפופולרית. נראה גם שהשקיעות היו מיוחדות באותה תקופה, מה שמשתקף מיצירות רבות מאותה תקופה שבה השמים נראים בצבעים צהובים וכתומים יותר מהרגיל.
צילום: cdrummbks
רק לאחר 5 שנים נעלמו לגמרי חלקיקי הגופרית מהאטמוספירה ועוד כמה שנים נוספות עברו עד שהצליח העולם להתאושש לגמרי מהשנה ללא קיץ.
למאמרים נוספים ומרתקים מסוג זה כולל סיפורים וחדשות בעולם לחצו כאן.
