טקס פרסי אופיר 2018, מה כבר ניתן לומר שלא נאמר בשנים האחרונות. פוליטי מידי, משעמם וצפוי. חבל מאוד כי שנת 2018 הייתה אמורה להיזכר כשנה הכי טובה של הקולנוע הישראלי. תזכורת, יו"ר האקדמיה הישראלית מוש דנון פעל מאז בחירתו לתפקיד בניסיון לשנות את החוקים של האקדמיה, לא עוד הקהל הישראלי ירגיש מנוכר במהלך צפיית הטקס, ויתאפשר לו לראות את המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר על המסך הענק. ובנוסף סרט אשר הוקרן בבתי קולנוע טרם מועד הטקס זכאי להשתתף בתחרות. השנה החוק היה אמור להתחיל אך בשל סיבוכים כאלו ואחרים, החוק החדש ככל הנראה יתקיים רק שנה הבאה.
אז אם במקרה והחלטתם לוותר השנה על צפיית הטקס, הנה מה שפספסתם. נאומים אנטי פוליטיים שכללו רמיזות קלות על מירי רגב וחוק הקולנוע שלה, חוק הלאום והממשלה, ראש העיר יחיאל לסרי מנצל את הבמה בשביל לדבר על אשדוד לאחר ששנה שעברה החרים את הטקס בשל אי הזמנתה של מירי רגב, הגיע השנה לטקס אך ורק בשביל להזכיר לכולנו כי הבחירות מתקרבות. חלוקת פרסים באמצע הפרסומות צמצמה את חמש עשרה דקות התהילה של הזוכים לקליפ קצר של דקה, וגם כדאי לציין כי חלק לא קטן מהזוכים כלל לא הגיעו בשביל לקחת הפרס שלהם, מה שמראה את חשיבותו האמתית של הטקס בתקופתינו.
אך עם זאת מעוניין אני להאיר בפניכם את ההיבט החיובי שהצליח להעניק הטקס, מה שהצליח לייחד את הזוכה הגדול של הערב, "האופה מברלין" משאר המועמדים, הוא העובדה כי כבר הוקרן לפני כולם בדצמבר האחרון, צבר עוד מומנטום מפסטיבלים שונים והוכיח עד כמה חשובה החשיפה הראשונית לקהל עוד לפני שניגשים לפרסי אופיר. אני רק יכול לנחש שהמפיקים השנה למדו מטעיותיהם ופועלים על פי אותה שיטה בשביל הטקס שיערך שנה הבאה. בין הסרטים שאפשר לצפות, ניתן למנות: "הבלתי רשמיים", "גאולה", "הצלילה", "סיפור אחר" ו"אישה עובדת", ניתן לציין כי שלושת הסרטים הראשונים הנמצאים הרשימה היו אמורים להתחרות השנה אך החליטו לנשור ובחרו קודם כל להיחשף לקהל הרחב בשלל פסטיבלים.
מנחה הערב אילן פלד חזר לשנתו השנייה כמנחה הטקס, הוא הצליח להצחיק מידי פעם, אך מה שהכי שנאתי זה את קטעי המעבר הקצרים הצוחקים ומציגים את הסרטים הישראלים אשר היו מועמדים בעבר בטקס האוסקר. בעצם המהות האמתית של כל הטקס הזה היא בחירת מועמד לטקס פרסי אוסקר, כי המשמעות האמיתית של פרסי אופיר בשנים האחרונות מעולם לא הייתה חגיגה של הקולנוע הישראלי, אלא שלוש שעות של פילר בשביל להגיע להחלטה איזה סרט האמריקאים הכי יאהבו. שיטת העבודה של חברי האקדמיה היא לא יותר ממכעיסה, לכאורה בחירה של סרט שראוי להתמודד על האוסקר תגרום לסרט אחר שככל הנראה באמת נחשב לסרט טוב להישאר בצללים, זה פוגע במהות של כל הטקס הזה, מדינות רבות בוחרות את המועמד שלהם על ידי וועדים אשר מורכבים מחברי התעשייה או מגופים ממשלתיים והגיע הזמן לשינוי אמיתי ואם הוא לא יגיע מהאקדמיה, כנראה שנצטרך לסמוך על המפיקים שצוינו לעיל.
הזוכים בטקס פרסי אופיר 2018:
הסרט הטוב ביותר – "האופה מברלין"
הבימוי הטוב ביותר – אופיר ראול גרייצר, "האופה מברלין"
התסריט הטוב ביותר – אופיר ראול גרייצר, "האופה מברלין"
השחקנית הראשית הטובה ביותר – שרה אדלר, "האופה מברלין"
השחקן הראשי הטוב ביותר – נווה צור, "פרא אציל"
השחקנית המשנה הטובה ביותר – שירה האס, "פרא אציל"
השחקן המשנה הטוב ביותר – דב גליקמן, "שרוכים"
הצילום הטוב ביותר – דניאל מילר, "עץ תאנה"
האיפור הטוב ביותר – זיו קטנוב, "הנשף"
העיצוב האומנותי הטוב ביותר – יעל ביבלניק, "האופה מברלין"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר – לאורה שיים, "הנשף"
הליהוק הטוב ביותר – הילה יובל, "הנשף"
העריכה הטובה ביותר – מיכל אופנהיים, "האופה מברלין"
המוזיקה המקורית הטובה ביותר – אקים רטין, אלכסנדר רומננקו, ולאד דובינסקי, דידי ארז, "כאן ועכשיו"
עיצוב הפסקול הטוב ביותר – אבי מזרחי, "האופה מברלין"
הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר – "קילומטר 147"
הסרט התיעודי הטוב ביותר עד 60 דקות – "הארץ מעבר להרים"
הסרט התיעודי הטוב ביותר מעל 60 דקות – "ארץ זרה"
