פרזיטים
עידו ראה את הסרט החדש וזוכה דקל הזהב של בונג ג'ון הו (״רכבת הקרח״, ״אוקג״ה) וחזר עם המלצות חמות.
אני והבמאי הקוריאני המהולל בונג ג'ון הו זה סיפור מורכב מאוד. לפני כחצי עשור יצא פה, בהפצה מוגבלת למדי, מותחן האקשן הבדיוני שלו 'רכבת הקרח' שזכה לאינספור שבחים. הלכתי לראות את הסרט, במחשבה שלפני אחד הסרטים הטובים של אותה שנה, ויצאתי קצת מאוכזב. זה לא שהסרט רע, זה פשוט שלא הבנתי מה הסרט הזה רוצה מחיי. כמה שנים לאחר מכן יצא לנטפליקס 'אוקג'ה' שבו כבר ממש סבלתי. השילוב בין משחק מוגזם לסצנות קשות לצפייה היה יותר מדי בשבילי וזה היה אחד הסרטים הגרועים עבורי של אותה שנה.
עכשיו הסיפור חוזר על עצמו שוב: לארץ הגיע עכשיו 'פרזיטים', סרטו החדש של ג'ון הו שזכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון וזוכה לאינספור שבחים. כמובן שרציתי לבדוק על מה כול המהומה.
והפתעה הפתעה, הפעם ממש נהנתי!
על הכרזה על של 'פרזיטים' כתוב להיזהר מספויילרים. בביקורת הזאת אין ספויילרים אבל מכיוון שלסרט הזה עדיף להגיע כמה שיותר נקיים ממידע אמליץ לכם לעזוב הכול וללכת לראות את הסרט.
לא עזבתם? טוב. הסרט הוא על משפחה קוריאנית ממעמד נמוך שרק מחפשת דרכים לעשוק את כול העולם שמסביבה. יוצא והם נקשרים למשפחה ממעמד גבוה. הם נפגשים איתם, עוזרים להם ולאט לאט 'משתלטים' להם על הבית. סוד מפתיע מאוד שנחשף במהלך הסרט הופך את הקערה על פיה ומשנה את כללי המשחק.
הסיבה לכך ש'פרזיטים' עבד עבורי הרבה יותר טוב מ'רכבת הקרח' ו'אוקג'ה' זה שהפעם הצלחתי להבין מה בונג ג'ון הו רוצה מחיי. נכון, היו כמה קטעים די לא מובנים עבורי (ככה זה כשאתה רגיל לקולנוע מערבי) אבל זה מיעוט לעומת הקטעים ב'פרזיטים' בהם צחקתי, נהנתי והערכתי את הקולנועיות המרשימה של בונג ג'ון הו ואת הניסיון שלו לספר משהו על הבדלי מעמדות בחברה של ימינו. ממש כאילו הוא במאי מהולל או משהו כזה.
מעל הכול 'פרזיטים' הוא סרט מלא בסטייל. הצילום מרשים למדי וכולל לא מעט פריימים נהדרים. הקאסט מעולה ונותן הופעות משובחות. ההומור של הסרט מרושע, קורע מצחוק, אלים בחלקו ופשוט כיף ומעל הכול כבר מסצנת הפתיחה מרגישים שאנחנו בידיים של מאסטר קולנועי. של מישהו שיודע איך לסחוף את הצופה לתוך עולם הסרט, למתוח אותו ולהצחיק אותו.
הבעיה היחידה היא ש'פרזיטים' נמשך קצת יותר ממה שהוא היה צריך להימשך. הוא די ארוך האמת ואחרי הפינאלה שלו הוא נמשך בערך עוד רבע שעה שהיה אפשר לקצץ את רובה.
אבל זה זוטות. בקיץ שנשלט ע"י מלא בלוקבאסטרים אמריקאיים (רובם של דיסני) שנראים ונשמעים אותו הדבר, 'פרזיטים' הוא כמו ברזייה באמצע המדבר. משב רוח מרענן בקולנוע ששווה לקנות לו כרטיס ולעודד יצירה של עוד סרטים כאלו. לכו לראות, פשוט לכו לראות. אולי הבונג ג'ון הו הזה הוא באמת משהו.
