ביקורות סרטים

עץ תאנה

אז מה חשב אור על סרטה האחרון של עלמוורק דוידיאן?

צילום: Visualhunt.com

קשה להיות נוקשה עם סרט שמכיל בתוכו כל כך הרבה אהבה והבנה כלפי תרבות שלא יוצא לנו להכיר כל יום (ומי שלא יודע, אני מאוהב בסרטים מסוג זה), ועם זאת חשוב לציין כי במידה ואתם מתכננים לראות את הסרט הזה, אל תגיעו עם ציפיות כי לא מדובר בהכרח במסע מטלטל ורגשי, אלא יותר בכיוון של להיות זבוב על קיר – להיות חלק מיום בחייו של תושב/ת אתיופיה.

עלילתו מתרחשת באתיופיה של 1989 בכפר קטן בפאתי אדיס אבבה על רקע מלחמת אזרחים מתמשכת. מינה, נערה צעירה. מבלה את זמנה הפנוי בבילוי עם חברה הקרוב, אלי, אשר נאלץ להסתתר מהשלטונות שמגייסים נערים ובחורים צעירים לצבא כנגד כרצונם. מינה תעשה כל מה שהיא יכולה בכדי לעזור לאלי.

בסרטה הראשון מתגלה עלמוורק דוידיאן כבמאית אשר מבינה את כוחו של השקט ועד כמה הוא הופך סצנות רבות ליותר אפקטיביות, בנוסף העיצוב האומנותי של הכפר נהדר, תוסיפו את הצילום היפיפייה של דניאל מילר (שזיכה אותו בפרס הצילום בטקס פרסי האופיר האחרון) ותקבלו עשייה קולנועית מרשימה.

אך כמו שצוין לעיל, למרות החשיפה של התרבות האתיופיות והתשוקה והחום שנשפכת בכל סצנה, אתוודה ואגיד כי היה קושי בלהתחבר רגשית עם הדמויות, רגעיהם האותנטיים היו מעטים. הסיום השאיר אותי פעור פה, אך חוץ מזה לא היה שום רגע משמעותי או דמות שבאמת נשארו איתי לאחר שנדלקו האורות ועלו הכתוביות.

"עץ תאנה" הוא סרט קטן ומלא כוונות טובות, הוא לא בהכרח יתאים לכולם בשל קצבו האיטי, אך אסיים בטון חיובי ואגיד כי אני מחכה לראות את הפרויקט הבא של עלמוורק דוידיאן.

אור פז

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם