ביקורות סרטים

עץ האגס הפראי

כיצד עברו שלושת השעות עבור המבקר אור פז בסרטו החדש של הבמאי הטורקי המהולל נורי בילה ג'יילאן.

אני חושב שאני מדבר בשם כול חובבי הז׳אנר כשאני אומר כשזה קשור לקולנוע טורקי, נורי בילה ג'יילאן הוא הפנים המייצגות המוכרות ביותר. סרטיו הפילוסופים והעמוקים נכנסים לתוך נפש האדם בניסיון להבין מה מסתתר בתוכה. אכן, סרטיו יכולים להיות ארוכים ובקלות יכולים לאבד את הצופה הקולנועי הממוצע, אך כאשר זה עובד, וכל המרכיבים פועלים לטובתו (צילום, משחק, בימוי), מדובר בחוויה מרגשת ומהפנטת.

זה הוא סיפור של התנגשות בין הדור המסורתי לבין הדור המודרני, על הרצון להתקדם בעולם שמשתנה ללא הרף ועל היכולת לוותר בזמן הנכון. העלילה עוסקת בסינאן שאחרי שנים בהן הסתובב בעולם חוזר לגור בכפר שבו נולד בחיק משפחתו, כאשר יום ולילה הוא מנסה לגייס את הסכום הדרוש על מנת להוציא לאור את ספרו הראשון, אך החובות הכספיים של אביו משבשים לו את התוכנית.

אז יש לציין מלכתחילה שאם לא יצא לכם לראות בעבר את אחד מסרטיו של ג'יילאן, עדיף כנראה להתחיל בסרטיו הראשונים, כאשר סרטו החדש יכול להיתפס כדל מידי בשל פשטותו, משעמם מידי בשל הדיאלוגים הארוכים והפילוסופים (שלעיתים מרגישים ארוכים יתר על מידה ורחוקים מלהסתיים), חלק מתנועות המצלמה יכולות להיות מגושמות ועדיין לא אשקר אם אגיד כי למרות שהמסע לעיתים היה ארוך ומייגע, הוא היה שווה את זה.

כבר מהשוט הראשון ניתן להבין כי אלה ידיו של אומן, למרות התעסקותו בנושאים כבדים, הצילום כאן נותן הרגשה של חמימות – כמו להתכסות בפוך בזמן מטר כבד בחוץ. כל השוטים הנופיים היו מעוררי השתאות, ודמויותיו מרגישות אמיתיות וחיות, והן משוחקות מצוין על ידי צוות השחקנים. כל תסריטאי אשר מצליח לגרום לי להרגיש כאילו הדמויות חיו חיים עוד לפני שהסרט התחיל וימשיכו לחיות גם כאשר האורות נדלקים והכתוביות רצות על המסך, מבחינתי שווה את כל התשבחות שהוא מקבל.

מרגש, סוחף ומעורר מחשבה. "עץ האגס הפראי" קודם כל מיועד למעריציו של הבמאי, אך מי שמוכן לפנות זמן פנוי ולהתמסר לסיפור האיטי, יצליח אולי למצוא כאן הרבה חיבור והערכה.

Article author

עץ האגס הפראי

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים