לייף סטייל

על הטיית הצלחות ולמה לא תמיד כדאי להקשיב לגורו השקעות

למה עצות מאנשים מצליחים הן לא בהכרח הדבר הכי טוב עבורך.

צילום: VisualHunt

האם יצא לכם אי פעם להיתקל בעמודים כמו: "13 דברים שאנשים מצליחים עושים" ספרים כמו "אבא עשיר, אבא עני" או אחד מאתרי אומנות הפיתוי למיניהם?
בכל מהמקרים האלו תמיד יבטיחו לכם את הדרך להגשמה עצמית, הצלחה כלכלית, זוגיות ועוד…
ההיגיון אומר: "אם הם הצליחו, אז בטח חלק מהעצות שם יוכלו גם לעזור לי",
ההיגיון הזה דווקא עלול להיות מוטעה והוא נובע מתופעה הנקראת "הטיית ההישרדות" או גם "הטיית ההצלחות".

לצורך הדגמה נעשה את הניסוי המחשבתי הבא:

  1. תחשבו שאתם שולחים אי מייל לכ- 100000 איש ובו אתם טוענים שאתם חלק מקרן השקעות. לחצי מהם תודיעו, עם גיבוי בהסברים הגיוניים, שהבורסה תרד ולחצי השני תודיעו שהבורסה תעלה.
  2. אחרי שבוע של השקעות נוכל להגיד בוודאות את הדבר הבא: הבורסה עלתה או ירדה. כעת קחו את הקבוצה ש"השקיעה נכונה" (נניח לרגע שזו הקבוצה שהימרה שהבורסה תעלה ולא מכרה את מניותיה) ושלחו לחצי מהם מייל שמודיע להם שבשבוע הבא הבורסה תרד. לחצי השני של הקבוצה תשלחו שהבורסה תעלה.
  3. בשבוע הבא תחזרו על פעולת הברירה כאשר אתם בוחרים את החצי המוצלח יותר שוב. כך גם תמשיכו במשך 10 שבועות.
  4. לאחר 10 שבועות אתם תגיעו לכ-100 אנשים מוצלחים שעבורם אתם חזיתם את תנועת השווקים באופן מדויק להחריד (יותר טוב מוורן באפט כנראה).

אילו אותם 100 היו גם משקיעים בכם 10000 שקלים ברגע שבו קיבלו את מכתב הראשון הייתם מרווחים מיליון שקלים. אתם בטח חושבים שזה לא קורה בחיים האמתיים?
אז כן זה קורה, בעצם, אותם 100 אנשים זה אנחנו. אנחנו כל הזמן רואים את המצליחנים אבל אף פעם לא רואים את מי שנכשלו בדרך כי אף אחד לא מדבר עליהם.

צילום: Visualhunt.com

עוד דוגמה מההיסטוריה, אם בשנת 1801 לספירה היה אינטרנט אז כנראה שלנפוליאון בונפרטה היה דף נחיתה מהסגנון של "מסגן משנה לקיסר של מדינה". הוא בטח לא היה מדבר אתכם על הטעות של לפלוש לרוסיה בחורף בשנת 1812. רק בדיעבד אפשר להגיד מה היו טעויותיו של נפוליאון. בדוגמה הזו נפוליאון הוא עוד איש מוכר ולכן ניתן לנתח את הצלחותיו וכישלונותיו אבל תחשבו על כל הקצינים בצבא הצרפתי בשנת 1876 כשנפוליאון התחיל את דרכו, על מרביתם לא שמעתם כנראה.
עובדה מעניינת: בעוד שרוסיה ידועה בתור מדינה שקשה לכבוש אותה, היו דווקא שתי ישויות שכן הצליחו בכך אבל פחות הכרתם אותן, הראשונה והיותר מוכרת היא האימפריה המונגולית שתקפה את הנסיכויות הרוסיות ממזרח (מי שמכיר היסטוריה יודע שהמונגולים ידועים בתור שוברי מוסכמות) והשנייה הייתה לא אחרת מאשר פולין שאנשיה החזיקו במוסקבה לכשנה.

Jacques-Louis David [Public domain], via Wikimedia Commons

נחזור לנושא, אז כמו שהדגמנו לקחת עצות רק מאלו שהצליחו אינה הדרך החכמה יותר לתכנן את הדרך שלכם לחיים מלאי עושר ואושר והיא יוצרת נקודת מבט לא מאוזנת על החיים. אבל למה אנחנו נוטים ללכת אחרי הטיית הצלחות? יש לכך מספר סיבות.
ראשית, ההבלטה התקשורתית. במדיה לא תשמעו על אנשים לא מוצלחים, חייהם של העניים לא כל כך מעניינים כנראה או שפשוט אף אחד לא אוהב לספר סיפורים עצובים מבלי שיהיה בהם איזשהו ניצוץ של מרדנות או רגשות אשם בקרב הקהל. הדבר מוביל אותנו לסיבה השנייה, רובנו פסיכולוגית נמשכים להצלחות ומעדיפים להסתכל על החיים באור יותר ורוד. אנחנו גם נוטים ליפול באמרה "הדשא של השכן ירוק יותר" כשאנו מסתכלים על חייהם של אחרים. הסיבה האחרונה ואולי הכי פשוטה היא העובדה שמוצלחים מייצגים בעצמם את השאיפות שלנו ולכן אנחנו נמשכים לאמירות שלהם ולמידע שמגיע מהם.

ברור לנו שאפילו מבחינה פסיכולוגית יש לנו בעיה להימנע מהטיית הצלחות אבל עד כמה היא בעייתית? אחת הבעיות עם הטיית הצלחות היא התמקדות בגורמים המוצגים ולא במכלול. בדוגמה הראשונה שלנו ההצלחה של 100 האנשים שנשארו לאחר עשרה שבועות הייתה בעיקר תלוית מזל משום שההסתברות שהבורסה תעלה או תרד, כפי שקבענו בניסוי, הייתה 50:50 ולא ביכולות הניבוי של הקרן שלנו. אבל בניסוי הזה לא נלקחו גורמים נוספים כמו: השכלה וידע של המצליחנים שאינם בהכרח קשורים ישירות לנושא, גורמי רקע כמו התנהגות ואופי שאותם לא משנה איזה עצות ניקח, לא נוכל לחקות. אפילו המשפחה או המעמד אליו נולד אותו מצליח מהווים גורם שעליו לצערנו לא נוכל להשפיע.

אז אילו עצות ניתן לתת בסוף כתבה שאומרת לכם ללא להקשיב לכל העצות של ה"מצליחים"?

  1. קודם כל כפועל יוצא מהנאמר שווה גם להקדיש זמן לניסיונם של אנשים שלא הצליחו כל כך ולנסות להבין איפה טעו.
  2. אם כן לוקחים עצות של מצליחים כדי לנסות לבודד את גורם השורש של ההצלחה באמת, האם היא הייתה זמנית או מתמשכת? האם היא מסתדרת עם ההיגיון הפשוט? והאם זו בכלל תרמית? האם אותה עצה מגיעה מכמה מקורות? האם יש לה גיבוי מחקרי אמין?יש להדגיש שמחקרים בדרך כלל לא נותנים אמירה מוחלטת אלה מציגים נתונים שאפשר להטות אותם לכיוונים שונים, ותמיד חשוב להתייחס למגבלת התוצאות מבחינת קבוצת מדגם והשפעות חיצוניות).
  3. אולי ההצעה הכי טובה היא פשוט להיות סקפטיים, להתייחס לדברים בעירבון מוגבל.

 

מירון לב

על הטיית הצלחות ולמה לא תמיד כדאי להקשיב לגורו השקעות

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם