חדשות בעולם

עבודת ילדים: הצד האפל של תעשיית האופנה

לפחות אחת לעשור אנו שומעים על הזוועות השונות במפעלי מדינות העולם השלישי. הנה כמה דברים שצריכים לקרות על מנת שתיעלם התופעה זו, ויתרחש שינוי אמיתי.

צילום: DeptfordJon

שלגיה ושבעת הגמדים מספר את סיפורה של נערה, הבורחת מכליאתה של אמה החורגת ומסתייעת ב-7 גמדים. הם מלבישים אותה, הם מאכילים אותה, הם עוזרים לה להיאבק באם החורגת (שבמקרה היא גם מכשפה) אך מעבר לאתנחתא קומית, הגמדים לא מקבלים את היומית שלהם. אחרי ששלגיה נוגסת מהתפוח המורעל, זה הנסיך שבא להציל אותה והם יחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. רק בלי הגמדים כמובן.

שכחה מי גידל אותה

צילום: Jennie Park Photography

באנלוגיה לחיים המודרניים, עבודת ילדים קיימת מאז ומעולם. סבא רבא שלי אברהם ז"ל יצא לעבוד בגיל 8 בחלוקת עיתונים, ובנו (וסבי) יצא לעבוד בגיל 8 בסנדלרות כדי שיוכל להביא קצת כסף למשפחה. אבל ב-200 השנים האחרונות, מאז שהמהפכה התעשייתית תפסה תאוצה בעולם המערבי ועברה באיטיות למזרח, לאפריקה ולדרום אמריקה, עבודת ילדים הפכה מהר מאוד לעבדות ילדים.

צילום: terimakasih0

אנחנו למדנו על זה בתיכון, גם בבריטניה היו פעם ילדים עבדים, שעבדו מגיל 12 למעלה מ-12 שעות ביום כדי להביא קצת כסף למשפחה. אבל ייעול התעשיות והעלאת השכר הורידו את הצורך בשליחת ילדים לעבודה. איסורים ממשלתיים על עבודת ילדים גם תרמו לכך, אך היה זה השילוב של הכל יחד, שסייע למשפחות לצאת ממעגל העבדות ואפשר לילדים להיות ילדים. למרבה הצער, מכיוון שהמהפכה התעשייתית הגיעה בשלבים שונים למדינות שונות, המדינות שסבלו מקולוניאליזם בעבר נמצאות בפיגור הגדול ביותר. כך יוצא שדווקא במדינות החלשות ביותר, הקפיטליזם המערבי משגשג, כי שם הכי נוח וזול לייצר מוצרים כמו בגדים ונעליים. בשנות ה-90 נחשפו התנאים בהם נייק העסיקה עובדים, ביניהם ילדים ספציפית, ולאחר שהסערה התקשורתית שככה, העניינים חזרו להיות "כרגיל". אחת לכמה שנים מתפרסמת כתבה או ספר לגבי רשת כזו או אחרת שמנצלת ילדים, מה שתופס את תשומת ליבו של העולם, ופוליטקאים ואנשי ציבור למיניהם מעלים קריאות לחקיקה ממשלתית מקומית נגד העסקת ילדים.

צילום: WikiImages

עם זאת, האם זה הפתרון לבדו? מחקרים שונים מראים כי במדינות כמו הודו, בהן נחקקו חוקים שהגבילו את עבודת הילדים, ואף הטילו קנסות גבוהים על המפרים, עבודת הילדים גדלה. על פי חלקם, נראה שהסיבה לכך היא כיוון שהחוקים לא נאכפים הרמטית, ושכר המינימום לא הועלה, המעסיקים עדיין רוצים להעסיק ילדים, וההורים עדיין רוצים לשלוח את ילדיהם לעבוד. אך כיוון שכעת העסקתו של ילד התייקרה (בגלל הקנסות), השכר שמעסיקים מוכנים לשלם להם אף קטן מבעבר. כך נותר המצב העגום בו הורים רוצים לשלוח את ילדיהם לעבודה.

צילום: PublicDomainArchive

נראה שהפתרון צריך לכלול כמה אספקטים: שילוב של חקיקה האוסרת על עבודת ילדים, מימון אמצעי אכיפה, העלאת שכר המינימום, והטלת אחריות גם על החברות הבינלאומיות שמקימות את המפעלים שלהן במדינות זרות, תוך העלמת עין למעשים שמבצעים הממונים המקומיים מטעמם. כמו כן, השקעת משאבים בתעשייה מקומית, ייצור מקומות עבודה ותיעוש פנימי, תוך שימוש בכספים שמתקבלים מהמיסים שצריכים להיות מוטלים על חברות בינלאומיות. כל אלה יכולים לסייע למדינות לעבור תיעוש בעצמן, דבר שבפני עצמו יגרום לעלייה של שכר המינימום.

 


עבודת ילדים: הצד האפל של תעשיית האופנה

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם