אני מעוניין להחזיר אותכם לשנת 2012, בסינמטקים צצה לה קומדיה צרפתית אנושית ומחממת לב שנקראה "מחוברים לחיים", לא רק שהיא הפכה ללהיט קופתי במולדת ובארץ, היא גם כמעט וזכתה במועמדות לפרס האוסקר. אך עם כל הכבוד להצלחת הסרט, ברצוני להתמקד בשני שחקניו הראשיים, עומאר סיי ופרנסואה קלוזה. מבין השניים זה עומאר שהצליח להזניק את הקריירה שלו, עם שלל תפקידים נוספים ואף קריירה בהוליווד, לעומת שותפו פרנסואה שלמרות שהמשיך לקבל הצעות לתפקידים, שום דבר לא הגיע לרמה של "מחוברים לחיים" ולצערי הרב זה גם המקרה עם "נורמנדי בעירום".
עלילתו, איך לא, מתרחשת בנורמנדי, שם החקלאים סובלים ממשבר כלכלי. ראש הכפר שכבר ניסה בכל כוחו לעזור לתושבים, פונה לצלם אמריקאי המתמחה בצילומי עירום המוניים. בניסיון למשוך את התקשורת המקומית והעולמית ועל ידי כך להציל את הכפר. אך לשכנע את התושבים לבצע את רעיונו, יהיה יותר קשה ממה שהוא ציפה.
"נורמנדי בעירום" הוא סרט מבולגן מכל בחינה אפשרית, ראשית הטון הלא ברור שלו, אשר קופץ בין קומדיה אבסורדית לדרמה אנושית. כל ניסיון לאזן בין שניהם ניכשל כאשר אף בדיחה לא באמת מצליחה לממש את הפוטנציאל האמיתי שלה, וכל קטע דרמטי לא מספיק מרגש בשל העובדה כי שלל דמויותיו הרבות לא ממש מפתחות את העלילה ובקלות ניתן להוציאם מהסרט בכללי. כשזה נוגע לכתיבתם כל מה שמתגלה לנו עליהם, מגיע מאקספוזיציה מעייפת. לכאורה שיחות חולין בין דמויות שאף פעם לא היו מדברות ככה בחיים האמיתיים.
צילום: Visual hunt
ועדיין יש כא מעט דברים חיוביים: בראש ובראשונה אלה כוונותיו הטובות והמסר שמנסה להעביר עד כמה זה בסדר להיחשף מול האחר גם מבלי להרגיש פגוע, או לחילופין להמשיך להשאיר תקוע בתוך הבועה שיצרת בשבילך הרחק מהחברה. ופרנסואה? למרות שעדיין ממשיך לשחק בסרטים זניחים, הוא עדיין חביב מתמיד ומצליח בקלות יתר לגרום לקהל להתאהב בו בשל אישיותו הכובשת.
למרות כוונותיו טובות, סרט זה ככל הנראה ייזכר בשרשרת של קומדיות צרפתיות זניחות, ותקוותי שנוכל לקבל בעתיד משהו באותה הרמה של "מחוברים לחיים".
