ביקורות סרטים

מקוללת

האישה הבוכייה מגיעה לקולנוע בקול פחד ועידו הלמן שרד כדי לספר לכם איך היה הסרט.

אחת מההשפעות הגדולות של ההצלחה המטאורית של 'הנוקמים' זה שכול אולפן מנסה לעשות יקום קולנועי משל עצמו: סדרת סרטים שכול סרט בה קשור אחד לשני אבל חלקם לא המשכים ישירים. אחד מהיקומים הקולנועיים שכן מצליחים זה היקום הקולנועי של 'לזמן את הרוע'. 'לזמן את הרוע' הוא סרט אימה מצליח (ומוצלח) מ-2013 שזכה לסרט המשך וללא מעט ספין אופים על דמויותיו השונות. עכשיו, למרות שמצניעים את זה בפרסום משום מה, מגיע הסרט השישי ביקום הקולנועי הזה וההתלהבות אינה מרובה.

לפני המון המון (אבל באמת המון) שנים במקסיקו הייתה אישה שהטביעה את שני ילדיה כדי לנקום בבעלה הבוגדני. לאחר מכן, מתאוששת ממה שהיא עשתה, היא התאבדה גם והפכה לרוח רפאים נקמנית בשם לה יורנה (האישה הבוכיה). חזרנו ל-1973, שם עובדת במשרד הרווחה מנסה להגן על שני ילדיה מפני לה יורנה, שלא תירגע עד שתטביע את הילדים ואת הגיבורה.

'מקוללת' הוא, בניגוד לביקורות השוחטות מארה"ב, הרבה פחות גרוע ממה שנדמה. לא סבלתי בו במיוחד אבל זה ממש לא סרט שאזכור מחר. הוא שכיח מאוד. הדמויות לא מתעלות מעבר לאפיון הבסיסי שלהם והם לא מתפתחות יותר מדי. העלילה היא לא משהו שלא ראיתם כבר במאות סרטי אימה אחרים וגם קטעי ההפחדה הם בעיקר ג'אמפ סקרס שחלקם אומנם אפקטיביים אבל שוב, לא משהו שיחדש למי שראה יותר משלושה סרטי אימה/רוחות רפאים בחיים שלו.

יש כמה קטעים כיפיים למדי ב'מקוללת', במיוחד כשהוא לוקח את המופרכות ואת הפחד שלו רחוק, אבל רוב הזמן הוא לא מתעלה מעל היותו סרט אימה בסדר שהוא משהו לנשנוש קליל עבור המכורים לז'אנר. אפשר לראות אבל עדיף פשוט לראות את 'לזמן את הרוע' במקום.

עידו הלמן

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם