תרבות ופנאי

מיומנו של מבקר קולנוע: סיכום שנת 2018

הסרטים הטובים שלא הופצו כאן, הקטסטרופות שהיו צריכות להימנע ויצירות המופת שלא נשכח. אור פז מסכם את את השנה שהיתה.

צילום: Foter.com

הרגע לו אני מחכה מידי שנה הוא סיכומי השנה בקולנוע.

לאור העובדה שזה סיכומי הראשון באתר ׳באמפר׳ אני מעוניין לחלוק מספר תודות. ראשית למנהלי האתר שנותנים לי את הבמה להפיץ את אהבתי הרבה לקולנוע. שנית, לכם קוראיי היקרים שקוראים, משתפים ותומכים בביקורות. אז ללא הפרעות נוספות, להלן סיכום שנת 2018 שלי במהדורה ראשונה של מה שאני אוהב לכנות "מיומנו של מבקר קולנוע".

הסרט הגרוע של 2018

מתחילים בטעם מר בפה בשביל שנוכל לסיים בטעם מתוק, 2018 התאפיינה בשבילי בשלל מלודרמות שטחיות שהיו רחוקות מלרגש, ביניהן: "שאהבה נפשי", "הנסיך המאושר", "האוקיינוס שבינינו" ו"ילד יפה".

סרטים שלטעמי היו מוערכים מעבר למידתם: "עשיר בהפתעה", "סיפור אחר", "חוטים נסתרים" ו"מעשה פלאים". ולמרות זאת אף אחד מהם לא הצליח לגבור על החמישייה הלא טובה שלי: "אימה במצולות", "אילם", "הטיהור הראשון", "עולם היורה: נפילת הממלכה" והבחירה שלי לסרט הכי גרוע:

מתוך הביקורת שלי: "פוגלמן, המוכר יותר בתחום הטלוויזיה. גורם לסיפוריו להרגיש כמו מלודרמות יבשושיות המזכירות יותר כיוון של אופרת סבון מתחילת שנות האלפיים מאשר סרט עלילתי באורך של שעתיים הראוי להיות מוקרן על המסכים הענקיים, וזאת גם מבלי לציין את כמות הפעמים בהם גלגלתי את עייני או צחקתי מהטויסטים הדרמטיים הנעים בין נדושים לבין מגוחכים."

הסרט הכי טוב של 2018 (לא הופץ) 

5. "קליימקס"

עוד בסביבות יולי, הסרט היה אמור להיות מופץ בבתי קולנוע בספטמבר אך לבסוף הסתפק בהקרנות חד-פעמיות, אני מבין גם מדוע, מדובר באחד הסרטים הכי אכזרים וקשים לצפייה שיצא לי לראות השנה כזה שאפילו מקשה עליי להמליצו לאחרים, ועדיין אינני יכול להתעלם מהעובדה כי החוויה במהלך הצפייה הייתה מלהיבה, מסקרנת ומפחידה. מעין מסיבת ריקודים על LSD שכלל לא רציתי שתסתיים.

4. "כיתה ח'"

אני מתקשה להאמין כי גבר בן 28 הצליח לכתוב יצירה מרגשת, כנה ומצחיקה על דור הסנאפצ'ט שבמרכזה נערה בתחילת שנות העשרה לחייה. ובנוסף יש בו משהו שמעורר הזדהות בהצגתו של הסיפור שמבחינתי יצליח לעמוד במבחן הזמן.

3."Won’t You Be My Neighbor?"

הסרט הדוקומנטרי היחידי ברשימה, גרף שבחים כבר מתחילת השנה בפסטיבל סאנדנס. והפחד שלא יצליח לעמוד ברף שהוצב לו, הדאיגה אותי במעט. ולבסוף כל חששותיי נזרקו מהחלון כאשר התקשיתי להוריד את החיוך עם סיומו. יצירה מעמיקה ומרגשת שהצליחה ללמד אותי כל כך הרבה על פרד רוג'רס.

2. "בליינדספוטינג"

שנה משמעותית עבור ייצוגם של השחורים בקולנוע האמריקאי ומאכזב אותי לדעת שלא נצליח לראות את הסרטים על המסך הענק בארץ.  "בליינדספוטינג" של הצמד דויד דיגס ורפאל קסאל המוכרים מהמחזמר של "המילטון", מציגים יצירה חכמה, ייחודית ומרגשת, המצליחה לפרק לגורמים את חווייתו של האדם הלבן והשחור בחברה שאינה מודעת לכשליה והתנהגותה לאחר.

1. "גבול"

לטעמי  מדובר בהפתעת השנה, נכנסתי להקרנת הסרט כאשר לא ידעתי עליו דבר ונדהמתי. יצירה נועזת, מרשימה, אפלה ומקורית להפליא הדנה במשמעותו האמיתית של מה זאת אומרת להיות בן אדם. תפניותיו בלתי צפויות, האיפור מרשים והמשחק מצוין.

ראויים לציון: "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים", "במלחמה", "אישה במלחמה", "סקייט קיטצ'ן", "האיש שהרג את דון קישוט", "גזעיות".

הסרט הכי טוב של 2018

5."שחור על לבן"

בסרטו החדש של ספייק לי, שום דבר אינו שחור או לבן ואף קבוצה לא מוגנת ובטוחה. לא רק שמדובר באחד מהסרטים הכי מצחיקים של השנה אלא גם ביצירה אינטליגנטית המבינה את האיזון העדין בין פרובוקציה לבין ביקורת.

4. "הרסנית"

בידור איכותי כזה כבר לא רואים הרבה בקולנוע, דרמת מתח מרגשת למדיי שלקראת דקותיה האחרונות הופכת את הקערה על פיה ומשאירה את קהל צופייה המום. ללא ספק הדובדבן שבקצפת הוא הופעתה המרשימה של ניקול קידמן כנשמה אבודה בעולם רקוב.

3. "יום נפלא"

את סרטה החדש של לין רמזי כבר ציפיתי לראותו מאז הקרנתו בפסטיבל קאן לפני שנה, נשאר לי להגיד כי ההמתנה הייתה שווה. יצירה מהפנטת החודרת עמוק לתוך העור. מסע פיזי ונפשי לתוך תודעתו של גבר שבור. אציין כי הסרט לא נועד בשביל כולם ועם זאת הוא לא ישאיר אתכם אדישים.

2. "שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי"

סרטו הראשון של מרטין מקדונה, "ברוז'" הוא בין הסרטים האהובים עליי. סרטו השני "שבעה פסיכופטים" היה אכזבה מרה. אז בעצם הרבה היה מונח על הפרק כשזה הגיע לסרטו השלישי "שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי" והתוצאה הסופית הזכירה לי מדוע התאהבתי במקדונה מההתחלה. מדובר בסרט אכזרי ומלא בארס כלפי התנהגות החברה המודרנית ועם זאת הוא מלא באהבת אדם ובתקווה לעתיד טוב יותר.

1. "רומא"

אכן זו מעט קלישאה לבחור את "רומא" כסרט הכי טוב של השנה, אבל מה לעשות שכל התשבוחות שגרף מאז הקרנתו בפסטיבל ונציה מוצדקות מאוד. הסיפור עצמו כל כך קטן ואישי, ועדיין הוא רחב יריעה באופן הצגתו ומכיל כל כך הרבה רגעים קולנועיים מרהיבים שזו תהיה בושה לא לראותו על המסך הענק (הסרט זמין לצפייה גם בנטפליקס). קוארון הצליח להזניק את הקולנוע למימדים חדשים ובגלל זה ועוד הוא תופס את המקום הראשון שלי.

ראויים לציון: "עץ האגס הפראי", "זמנים קשוחים באל רויאל", "חיפוש", "דוג-מן", "הריבוע" ו"ליידי בירד".

ועתה נותר לנו רק להביט אל עבר השנה החדשה ולקוות שתהיה מלאה טוב, ולא רק בגזרת הקולנוע.

אור פז

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם