תרבות ופנאי

למה אנחנו מפהקים והאם זה באמת מדבק?

למה זה קורה? האם זו סיבה פסיכולוגית או פיזיולוגית? ולמה חיית המחמד שלכם יותר רגישה לפיהוקים שלכם? הכתבה שתגרום לכם לפהק.

צילום: VisualHunt.com

אתם מרגישים עייפים, מנומנמים משו, לפתע הפה שלכם נפתח, כמעט הכי הרבה שהוא רק יכול. כל הפנים נמתחות ובבת אחת הריאות מתמלאות באוויר וכל זה מלווה בקול אופייני שרק מלשמוע אותו אנחנו מתחילים לפהק. ישנן הרבה תיאוריות לגבי מה גורם לנו לפהק, נכון להיום אין תאוריה אחת שמקובלת על כולם אבל ברור שפיהוק מקושר לעייפות או שעמום. למרות שפע מחקרים ועבודות, תופעת הפיהוק ממשיכה להביך מדענים רבים שלא יודעים ממש להסביר למה זה קורה לנו, ובשביל להוסיף עוד קצת סיבוך, פיהוק היא גם תופעה מדבקת.

צילום: Internet Archive Book Images

פיהוק הוא הכנסת כמות גדולה של אוויר בזמן קצר לריאות, קשה לעצור פיהוק מרגע שהתחיל. ישנה תאוריה שאומרת שברגע שאנחנו עייפים כל התהליכים בגוף שלנו נהייה איטיים יותר ואם אנחנו לא הולכים לישון הגוף מנסה לפצות על הנשימות האיטיות על ידי הכנסת הרבה אוויר בבת אחת. מחקרים שבדקו כיצד פיהוק מושפע מריכוזים שונים של חמצן בדם ובסביבת הנבדק, לא מצאו תשובה חד משמעית לתיאוריה הזאת. תיאוריה נוספת מצביעה על כך שמשום שבזמן פיהוק אנחנו פותחים את הפה ומעבירים הרבה אוויר על דפנות חלל הפה, אולי הפיהוק נועד לקרר את המוח שכשהוא מתחמם.

מחקר שנעשה בנושא בדק כיצד אנשים מגיבים לפיהוק של אנשים אחרים כאשר מוצמד להם לראש כרית חימום או קירור. במחקר נמצא שאכן אלו שהצמידו כרית חימום פיהקו יותר מאשר אלו שהחזיקו כרית קירור. אבל כמו במחקרים רבים למרות שאי אפשר להתווכח עם התוצאות, אפשר ורצוי להטיל ספק בקשר בין התוצאות לתיאוריה. ישנם רבים שטוענים שתחושת חמימות מלכחתחילה גורמת לנו לתחושת נמנום וקשה להגיד אם אותם אנשים פיהקו יותר כי התחמם להם המוח, או שהחימום גרם להם פשוט להיות מנומנמים יותר, וכי ישנו גורם אחר שגורם להם לפהק יותר.

צילום: Visual hunt

אולי לא נצליח להגיד מה הגורם הפיזיולוגי שגורם לנו לפהק אבל אפשר ללמוד הרבה על פיהוק אם נסתכל על הצד הפסיכולוגי שלו. פיהוק הוא מדבק, את זה אתם בטח כבר יודעים, מספיק לשמוע מישהו מפהק וגם אנחנו נתחיל, לפעמים רק מחשבה על פיהוק גורמת לנו לפהק, אני בספק אם לא פיהקתם עד עכשיו רק מקריאת שורות אלו. למרות שאנחנו מפהקים כל חיינו היכולת שלנו להדבק מפיהוק מתחילה רק בגיל 4-5, שזה גם הגיל בו ילדים מתחילים לזהות רגשות ולגלות אמפטיה לאנשים אחרים.

צילום: francisco_osorio

במחקר אחד שניסו להבין טוב יותר על מנגנון ההידבקות בפיהוק, בדקו כיצד מגיבים כלבים לקול ומראה של אנשים אחרים מפהקים. החוקרים שמו לב שכלבים אכן עלולים להדבק בפיהוק מבני אדם, אך מבלי להתכוון הם גילו משהו מעניין אפילו יותר. החוקרים שמו לב שכלבים נדבקים בפיהוק בצורה טובה יותר כאשר מי שמפהק הוא הבעלים שלהם. מחקר אחר גילה שגם אנשים נדבקים בקלות רבה יותר מפיהוק של מכרים מאשר של אנשים זרים.

צילום: sonstroem

כאשר אנחנו רואים מישהו מפהק ואנחנו נדבקים בפיהוק, האזור במוח שפעיל הוא אזור שבו נמצאים "עצבי המראה". אזור זה גם יגרום לנו לחקות אנשים שמולנו מבלי שנהייה מודעים לכך, אם זה בצורת הדיבור, בהבעת פנים ואפילו בצורת הישיבה. דרך פעולה שכזאת חשובה מאוד לנו ולשאר בעלי החיים החברתיים. ממחקרים אלו ונוספים נוצרה התיאוריה המובילה בהסבר ללמה אנחנו מפהקים, וגם מסבירה למה פיהוק היא תופעה מדבקת.

תיאוריה זו מדברת על תקשורת בין פרטים, תקשורת ברמה הכי בסיסית שיש, שמשותפת לנו ולבעלי חיים רבים נוספים. כשאנחנו עייפים או לא מרוכזים נפהק ובכך נסמן לסובבים אותנו שאנחנו עכשיו לא בשיאנו, וכדאי שמישהו אחר ירים את הראש ויעמוד על המשמר. הסובבים אותנו, אם גם הם במצב דומה יפהקו גם, בכך הם יסמנו לשאר שגם עליהם לא כדאי לסמוך. ברור שישנן דרכים נוספות לתקשר אבל זוהי צורת תקשורת לא מודעת ובלתי נשלטת. כנראה שלא סתם פיהוק הוא סימן אוניברסלי והוא מספיק גם היום בשביל שהמרצה יבין מי מהסטודנטים שמולו בעניינים ועל מי לא כדאי לסמוך.

 

Article author

למה אנחנו מפהקים והאם זה באמת מדבק?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים