חדשות בעולם

לגונות, נזירים וטבע פראי – כל מה שלא ידעתם על לאוס

לא הודו, לא נפאל ואפילו לא תאילנד – לאוס היא החלק החסר לכם בפאזל של הטיול במזרח הרחוק. אי שם, במדינה בת 7 מיליון התושבים בדרום מזרח אסיה, פגשתי את האנשים המאושרים בעולם שכל רכושם הוא בקתה מעץ ושתי פרות.

רגע לפני: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של לאוס הוקמה בשנת 1949 ואוכלוסייתה מונה כ-7 מיליון איש. לשם השוואה, במדינת ישראל (ששטחה קטן פי 10 משטחה של לאוס) ישנם יותר אזרחים מאשר בכל לאוס!

כאשר התחלתי את תכנוניי לטיול אחרי צבא במזרח, היה לי ברור שאעבור במדינות כמו הפיליפינים, וייטנאם וכמובן גם תאילנד, אך את לאוס השארתי בסימן שאלה. לצערי, לא היו לי חברים שביקרו בה לפניי וכמות המידע לגביה באינטרנט, ביחס ליתר היעדים המתויירים, היה מצומצם. בדיעבד, לאוס הייתה עבורי הפתעת הטיול- נהניתי בה כמו שלא נהניתי באף יעד וצברתי חוויות בלתי נשכחות.

אם הייתי צריכה לסכם את לאוס במילה אחת, הייתי בוחרת במילה "חדש". הכל בלאוס היה חדש עבורי. מעולם לא שחיתי בלגונות לפני ביקורי בלאוס, וודאי שלא פגשתי ואף שוחחתי עם נזירים, ולצערי גם לא ביקרתי בשבטים (שבטים אמיתיים! לא כמו בהישרדות..).

אתחיל מהעיר שעד היום היא העיר המועדפת במזרח הרחוק, לואנג פראבאנג, העיר המרכזית בצפון לאוס. המוקד העיקרי בה הוא רחוב ענק שוקק בתי קפה אשר בערב הופך לחגיגה המרכזית- שוק הלילה. השוק, בין הגדולים במזרח, מכיל דוכני מזון, עבודות יד, תיקים, תכשיטים וכל העולה על רוחכם. כל ביקור שלי בו הסתכם ברכישה וכמובן בהתמקחות האופיינית לתיירים במזרח הרחוק (והגאווה בקבלת הנחה של 3 שקלים).

במרחק נסיעה קצרה מהעיר, הגעתי לאחד מהמחזות המרהיבים שראיתי בחיי, מפלי KUANG SI. המפלים נמצאים בפארק יפהפה ובצמוד לשמורת דובים שניצלו מידי ציידים. צבעם טורקיז-שקוף ממגנט, והשחייה בהם היא בין החוויות המהנות שהיו לי בטיול.

מנהג מגניב שדבקים בו התיירים והמקומיים כאחד, הוא הבילוי הלילי. בעיר ישנו בר אחד (UTOPIA) בו נוהגים לשבת מדי ערב ולשתות את הבירה המקומית. בסיום הבילוי, נוהרים נהגי הטוק-טוק ליציאה מהבר שכן כל המבלים הולכים ל.. באולינג! באופן סוריאליסטי שדי נוגד את אווירת השאנטי המאפיינת את לאוס, כל ערב מסתיים בטורניר באולינג עד השעות הקטנות של הלילה. כמה פעמים יצא לכם לשחק באולינג עם משפחה לאית?

אחרי לילה עם מעט שעות שינה, הצלחתי להתעורר ולצפות באחד הטקסים המיוחדים שחוויתי- טקס ארוחת הבוקר של הנזירים הבודהיסטים (שמו- Alms ). מדי שחר, מתגודדים התושבים המקומיים על מדרכות הרחוב המרכזי (ההוא שבלילה הופך לשוק הלילה התוסס) ומחזיקים בידם אוכל כתרומה לנזירים המקומיים. הנזירים, שאינם עובדים ומעבירים את זמנם במנזר, עוברים בין המקומיים ואוספים לכדם אורז, בננות וכל הבא ליד. כך, כל בוקר, יום אחר יום.

משם, ליעד הבא: הדבר הראשון ששמעתי כשהגעתי לואנג וייאנג, עיר נוספת בצפון לאוס, הוא- לגונות. העיר מוקפת לגונות תכולות, טבעיות ויפהפיות וכבר ביומי הראשון בעיר, לקחתי טרמפ בטוק-טוק אל הלגונה הראשונה. הלגונות ממוספרות מ1-5 וכל אחת שונה במקצת מהאחרת. אפשר לבלות יום שלם בכל לגונה, שחלקן עוד נותרו בתוליות ומסתוריות, ואחרות הפכו לתיירותיות עם אבובים, מתקני אומגות ושעשועים נוספים. כך או כך, זו הייתה הפעם הראשונה עבורי ששחיתי בלגונה טבעית ואני לא יכולה לחכות כבר לפעם הבאה.

מיום ליום, נחשפתי עוד ועוד למנהגים ולתרבות המקסימה שמאפיינת את לאוס. בין המפלים, ללגונות, לנזירים ולמקדשים, נדהמתי בעיקר מהאוכלוסייה המקומית. זו שכמעט כל בית שני נושא על דלתו את דגל הרפובליקה, האנשים בה הם חמים ומאושרים בחלקם. בעידן שבו צרתנו הגדולה היא הדילמה בין Iphone ל Galaxy, תושבי לאוס לימדו אותי שלפעמים, אפשר לחייך גם בלי כל סיבה.

צוף ישראלי

לגונות, נזירים וטבע פראי – כל מה שלא ידעתם על לאוס

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם