"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", ציטוט זה נאמר על ידי יגאל אלון בספרו "מסך של חול". ציטוט זה מתאים לא רק למדינתו אלא לשלל מדינות בעולם אשר לפעמים מנסות להתכחש לעברן. הדוגמא הכי אקטואלית היא פולין ו"חוק השואה" שלה, אבל היום התכנסנו לדבר על הרומנים והנציג שלהם לאוסקר, "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים". סרט אשר סוקר את טבח היהודים באודסה ומביא את סיפורה של מריאנה, במאית תיאטרון, הנשכרת על ידי מועצת העיר, לביים מופע שחוגג את ניצחון הצבא הרומני בחזית המזרחית, אך למריאנה יש תוכניות אחרות והיא מחליטה לבסס את המופע על טבח אודסה.
יש להזהיר כי סרט זה לא נועד בשביל כולם, ראשית בשל היותו מסמך מזעזע על צנזורה, אומנות והיסטוריה במאה העשרים ואחת, וזה לא בהכרח דבר שלילי. הוא מצליח במשימתו הראשונה ומציג לקהל צופיו, חומר למחשבה, רצון לנהל דיונים עמוקים לא רק במה שהתרחש ברומניה אלא גם כל אחד במדינה שלו. זאת יצירה שבקלות הייתה יכולה לזרום לתחומים הקלישאתיים, לדוגמא: הצגת הגורם הממשלתי כאדם רע, הצגת הבמאית האידאליסטית כ"קורבן". במהלך גאוני של הבמאי ראדו ג'ודה, אף אחד לא באמת האדם הטוב בסיפור ולא האדם הרע. דמויות אלו מודות על אותו אירוע נוראי ולכאורה מבינות את חשיבות הצגת האירוע לאלפי התושבים. אך בסופו של יום, כל אחד מהם פועל על פי אינטרס אישי כשזה נוגע להעלאת המופע.
סצנת השחזור עצמה היא ככל הנראה אחת הסצינות הכי טובות שהוצגו השנה בקולנוע. חוץ מהיותה יפיפייה למראה, הרצון להשתמש במצלמות טלוויזיה הופך הכול ליותר ריאלסטי, ההרגשה שאתה יושב בביתך וצופה במשדר האירוע, מתרגש בקטעים פטריוטים, כועס ברגעים השערורייתיים וכו׳. כפי שמציג ראדו כאשר זה נוגע ללקיחת אירוע מן העבר ולתרגם אותו לספר, סדרה, סרט או במקרה שלנו שחזור תיאטרלי, זה טבעי כי לכל אחד תהיה תגובה אחרת והוא ישפוט את מה שחווה בכל דרך שירצה.
צילום: manhhai
כפי שכבר צוין לעיל הצפייה לא נועדה בשביל כולם. התעסקותו הכבדה בנושאי הצנזורה, האומנות וההיסטוריה תרחיק ככל הנראה מבחינה רגשית צופים פוטנציאלים (שכנראה החליטו לוותר מבעוד מועד לאחר שקראו את שם הסרט). הסצינות די ארוכות ומתמקדות בתמונה או בסרטון קשה לצפייה. ואני מאה אחוז אבין את האנשים האלו שפחות יתחברו, זה סרט של שעתיים ועשרים דקות שלעיתים מרגיש כי הוא נמתח יתר על המידה.
למרות שמדובר בצפייה ארוכה ואיטית, סרט זה ראוי לצפייה בשל היותו אחד מן מהסרטים היותר חשובים שיצאו השנה, והוא מזמן דיון פילוסופי מעמיק ומעשיר שלא ישאיר אף אחד אדיש.
