ביקורות סרטים

טעימה מהחיים, זה בידיים שלך | סקירה כפולה

בסיפור הזה כבר היינו… ועדיין, האם בכל זאת הוא מבדר? | סקירה כפולה של "טעימה מהחיים" ו-״זה בידיים שלך".

צילום: Visualhunt

במבט חטוף לשני הסרטים האלה אשר יצאו לאחרונה לבתי קולנוע, אין הרבה במשותף. שחקנים שונים, במאים שונים, ארצות מקור שונות ועלילות שונות, ועם זאת, שני הסרטים הללו בחנו את השאלה, האם באמת לא צריך להמציא את הגלגל בשביל להעניק בידור איכותי במיוחד עכשיו בימי הקיץ החמים, הרי מה הם סרטים אם לא סיפורים העוברים מפה לאוזן רק שבכל פעם אנשים מעניקים להם נגיעות ייחודיות משלהם, זה בעצם כל רימייק או ריבוט שני היוצאים מהוליווד כמידי שנה. אז ללא שום הכנות נוספות.

טעימה מהחיים

עצרו אותי אם שמעתם את זה בעבר, יש לנו אדם בעל בעיות כעס, מומחה במקצועו. שבדרך זו או אחרת מסתבך עם החוק, העונש שלו הוא לבצע עבודות שירות עבור הקהילה ולתרום מעט מהידע שלו במקצוע שלו לחבורת אנשים על הספקטרום, עכשיו אם עניתם "צ'מפיונס" הספרדי היצא השנה לבתי קולנוע, ובכן… אתם צודקים אבל את אותה תשובה ניתן גם לייחס ל"טעימה מהחיים" האיטלקי.

מעוניין אני להפנות אתכם להצלחה הענקית של "צ'מפיונס", הסרט הספרדי הכי רווחי לשנת 2018, נציג ספרד לאוסקר של שנה שעברה, הזוכה הגדול בטקס פרסי האוסקר הספרדי (גויה) ועדיין תגובת המבקרים הכללית הייתה דומה באותה מידה לזאת של "טעימה מהחיים", והסרט התקשה להנות מאותה מידת הצלחה, מה שמוכיח כי שימוש בתבנית סיפורית מסוימת היא רק עניין של מזל, כמו שהולך הפתגם: "ברק לא מכה פעמיים באותו מקום".

אז איך הסרט בכללי?

הוא בסדר, תוצר בידורי דיי בסיסי, רחוק מהברקות או תגליות מענייניות, הרי ברור לאן כל הסרט הזה חותר והמסע לשם לעיתים מייגע, לעיתים הצליח להוציא ממני גיחוך קטן, פרנצ'סקו פלאסקי הבמאי מצליח לסחוט כל סיטואציה קומית שיכל מהעלילה. הדרמה כאן בהחלט יכולה להרגיש מקרטעת, כאשר לטעמי הייתה סצנה אחת שדי עברה את גבול הטעם הטוב.

מבין מאוד מדוע יכולים להנות ממנו, הוא נגיש, מעניק תחושה של אסקפיזם קל, ומשחק אותה על בטוח. הוא בהחלט לא חובה לצפייה ואני מניח שאם ייצא לכם להיתקל בו בטלוויזיה בזמן שאתם מבצעים מטלות, בקלות הוא יכול להתנגן ברקע, כאשר אתם יכולים להציץ עליו מידי פעם ולצחקק.

זה בידיים שלך

לפחות "טעימה מהחיים"ניסה לבדר את צופיו למרות התבנית הלעוסה שלו, קשה לי להגיד אותו דבר על הסרט הצרפתי הזה, יש כאן הכול חוץ מדבר אחד, כפי שאומרת אחת מהדמויות, "חסר כאן רגש".

עלילתו עוסקת סביב מאתייה מלינסקי, אשר נתפס בשל פריצה שביצע עם חבריו מהפרברים ונשלח לעבודות שירות על ידי מנהל הקונסרבטוריון הלאומי, פייר, המזהה במאתייה את הפסנתרן המחונן העשוי להיות כרטיס כניסתו לתחרות הפסנתר הלאומית. בעזרתה של "הרוזנת" וחינוכה המוזיקלי הקשוח, האם יצליחו להתגבר על דעות קדומות, ולא לשפוט ספר על פי כריכתו?

מדובר כאן ברשימת קלישאות ארוכה, אני רק יכול לדמיין את התסריטאי מסמן וי על קלישאה וממשיך בדרכו. בלי באמת דרמה, בלי באמת קונפליקט ואם כאן יש משהו מזה הוא מרגיש מאוד מאולץ, הסצנה הלפני האחרונה המניעה את הדמות הראשית לפעולה, מרגישה כל כך מלודרמטית במובן הכי רע של המילה.

ועדיין יש בו מספר לא קטן של היבטים חיובים, ראשית המשחק מצוות שחקנים סביר, לא היה רגע אחד שחשבתי לעצמי שמישהו משחק נורא. צדדיו הטכניים מפתיעים לטובה, הסרט מצולם יפהפה, נקי ואסטטי, עבודת הסאונד כאן מרשימה אף היא, כאשר לקראת סופו, יש מעבר קל בין ניגון למחיאות הכפיים של הקהל, המתחיל חלש, ולאט לאט מתגבר.

"זה בידיים שלך" דל מבחינה רגשית, ופחות או יותר יישכח מהרגע שתצאו מאולם הקולנוע, מה שמספק את ההוכחה כי לעיתים צריכים לחשוב מחוץ לקופסה ולא להצמד לתבניות.

אור פז

טעימה מהחיים, זה בידיים שלך | סקירה כפולה

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם