טרנטולה
טבע וחיות

וגרה טרנטולה עם צפרדע: על מערכות יחסים חוצות מינים בטבע

בטבע אין טוב ורע, אין חברים ואין אויבים. כל דבר הוא נכון כאשר הוא מעלה את יכולת העמדת הצאצאים של הפרט, כך נוצרות מערכות יחסים משונות ומגוונות.

צילום: lwolfartist

התפריט העיקרי של צפרדעים הם חרקים קטנים, זבובים, יתושים וגם עכבישים. עכבישים גם ניזונים מחרקים קטנים, אך אלו הגדולים מספיק יאכלו גם לטאות, מכרסמים קטנים וגם צפרדעים. למה אני מספר לכם את זה?

כבר לפני כמה עשרות שנים שמו לב כמה חוקרים לתופעה מוזרה: עכביש טרנטולה ענק מסתובב עם צפרדע קטנה כאילו שזאת הייתה חיית המחמד שלו. כאשר חוקרים נתקלים במקרה כזה הם לא ממהרים להסיק מסקנות, אך לאחר ששמים לב שהמקרה הוא לא חד פעמי ויש עוד עדויות על מערכות יחסים שכאלה, הגיע הזמן לנסות להבין מה באמת קורה שם.

צילום: rumpleteaser

בטבע אין טוב או רע, יש רק הגדלת או הקטנת הסיכוי להעמיד צאצאים. כך קרה שבמשך מאות אלפי שנים נוצרו כמה מערכות יחסים, שבמבט ראשון נראות מסוכנות ולא הגיוניות. במקרה של הטרנטולה ניתן לראות כיצד היא מגינה על הצפרדע הקטנה ואף נותנת לה לחיות בתוך המאורה שלה. מערכת יחסים שכזאת נקראת סימביוזה (לקוח מיוונית חיים+יחד), הדדיות או צוותאות בעברית. סימביוזה הוא מצב שבו שני הצדדים מרוויחים ולכן הם משתפים פעולה.

בטבע קיימים גם סוגים נוספים של מערכות יחסים. יחסים שבהם צד אחד מרוויח וצד אחד מפסיד, לדוגמא יחסי טריפה או טפילות. קיימים גם מצבים שבהם צד אחד מרוויח ואילו לצד השני הדבר לא מועיל ולא מזיק, הוא נטרלי בעסקה. לדוגמא, דג הדבק שסנפיר הראש שלו עבר התמחות כך שיוכל להדבק ולתפוס טרמפ על דגים גדולים, לוויתנים וגם צבים. הם נהנים מהטרמפ ומשאריות המזון, נראה שהם לא מועילים למי שנדבקו אליהם אבל גם לא מפריעים להם.

צילום: Internet Archive Book Images

יחסי הדדיות מתפתחים ביחד כאשר שני הצדדים משנים את ההתנהגות או אפילו את צורתם כדי שהעסקה תועיל לשני הצדדים.

רובנו מכירים את נמו או בשמו העברי שושנון. דג השושנון מבלה את כל חיו בתוך השושנה. שושנה היא אלמוג רך המצויד בתאים צורבים, בדומה לאלה של המדוזה, לא סתם הם קרובי משפחה. תאי הצריבה האלה מגנים על השושנה ומרחיקים טורפים. עם השנים נוצרה מערכת יחסים בין דג השושנון לשושנה וכיום בלתי אפשרי לראות אותם אחד בלי השני. אם תראו דג שושנון חפשו את השושנה ולהפך. דג השושנון מגן על השושנה, מרחיק טורפים, ומגביר את זרימת המים בתוך השושנה. השושנה מצדה מגינה על השושנון ונותנת לו בית בטוח.

מערכות יחסים כאלה התפתחו בלי שום יד מכוונת או לחיצת ידיים. הן פשוט התפתחו כי הן מעלות את יכולת השרידות של שני השותפים.

צילום: Irene Grassi (sun sand & sea)

הטבע מלא ביחסים שכאלה ובעלי חיים וצמחים רבים נראים ומתנהגים בצורה שהדרך היחידה להסביר אותה היא על ידי הדדיות. אם נראה לכם שלא נחשפתם לתופעה בעבר זה כנראה רק כי אתם לוקחים דברים כמובנים מאליהם. קחו לדוגמא את מערכת היחסים של הצמחים הפורחים והדבורים. יש הרבה מאוד פרחים שמסתמכים בצורה מוחלטת על האבקה של דבורים וחרקים אחרים. מצד שני דבורים וחרקים נוספים חייבים את הצוף כדי להתקיים. פרחים לא חייבים לייצר צוף זה פשוט הדרך שלהם למשוך חרקים, או אם נסתכל על זה קצת אחרת זה החלק שלהם בעסקה.

עם השנים התפתחו הפרחים כך שהם אלופי משיכת הדבורים. פרחים מושכים מאביקים על ידי ריח, צורות ואפילו על ידי צבעים שניתן לראות רק במצלמה טרמית שמדמה את ראייתם של כמה מן החרקים שמאביקים אותם. יש צמחים שאם השנים עברו התמחות למאביק אחד ספציפי.

באחד מטיוליו של דארווין במדגסקר הוא שם לב לפרח משונה וארוך (לימים ייקרא סחבל דארווין). דארווין שכבר התחיל להבין איך הטבע עובד יצא בהצהרה, "חייב להיות פה באזור מאביק בעל חדק ארוך מספיק כדי להגיע לנקטר שבקצה הפרח", דארווין אמר את זה 5 שנים לפני שנמצא אותו מאביק, עש בעל חדק ארוך במיוחד והוא אכן נצפה שותה מאותו הפרח.

צילום: BioDivLibrary

צילום: Internet Archive Book Images

אם נחזור לצפרדע והטרנטולה ברור שלא מדובר פה במקרה סעד, ישנם מינים רבים של טרנטולות שאוכלות צפרדעים על בסיס יומי. לכן גם כאן בטח יש עסקה סמויה. היום ההסבר הנפוץ קשור בהרגלי התזונה של הצפרדע. הצפרדעים האלו מאוד אוהבת לאכול נמלים ולא סתם נמלים, בעיקר את הנמלים שניזונות מביצי הטרנטולה.

כך התפתחה מערכת יחסים שבה הטרנטולה מגינה על הצפרדע ונותנת לה מחסה, ואילו הצפרדע בתורה אחראית על ניקיון הבית, או לפחות מרחיקה נמלים מסוכנות. הנחה סבירה היא שמערכת היחסים הזאת התחילה בכך שחלק מהטרנטולות נמנעו מסיבה מסוימת מאכילת הצפרדעים האלו (עורן הרעיל בטח עזר).

אם התכונה של הימנעות מאכילת או הברחת הצפרדע הייתה מורשת לצאצאים, והלחץ שהפעילו הנמלים על ביצי העכביש היה גדול, כנראה שרוב הצאצאים ששרדו גם נמנעו מאכילת הצפרדעים. לאחר עוד כמה גלגולים כאלה וצעדים קטנים לעבר מערכת היחסים הזאת, הגענו למצב שבו שני בעלי החיים האלה חיים ביחד בשיתוף פעולה, בו שני הצדדים שורדים בצורה טובה יותר ביחד מאשר לחוד. אולי נוכל ללמוד משהו מהטבע ונבין שגם האויב הכי גדול שלנו יכול להיות החבר הכי טוב אם רק נמצא עסקה שתועיל לשני הצדדים.

צילום: MrJamesBaker

 

עומרי נהור

וגרה טרנטולה עם צפרדע: על מערכות יחסים חוצות מינים בטבע

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם