טבע וחיות

האם פעם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו לא חיים לנצח?

כמות השנים שיחיה כל אדם או בעל חיים קשורה במנגנונים רבים, חלקם ביולוגים אך רובם לא. הכתבה שתסביר לכם מדוע עדיין אי אפשר לברוח מהסטטיסטיקה.

צילום: Shemsu.Hor

תוחלת חיים היא הזמן הממוצע בו מסיימים פרטים באוכלוסייה כלשהיא את חייהם. כמות השנים בפועל שבעל חיים יחיה קשורה במנגנונים רבים. יש כמה מנגנונים פנימיים שקשורים בביולוגיה שלנו, אבל יש עוד הרבה סיבות אחרות שבעלי חיים וגם אנחנו, נסיים את חיינו ונצטרף לסטטיסטיקה. ההבדל הגדול בין בני אדם לשאר החיות, הוא כי בני האדם הגדילו משמעותית את תוחלת החיים שלהם במהלך מאתיים השנים האחרונות. הביולוגיה שלנו לא השתנתה אבל הצלחנו להתגבר על הרבה מכשולים ומחלות שפעם היו גורמות למוות בגיל צעיר יותר.

צילום: State Archives NSW

תגלית אנטיביוטיקת הפניצלין לבדה נתנה לנו קפיצה של כמה עשורי שנים בתוחלת החיים. אך גם כשהצלחנו להפטר ממחלות רבות ואיכות החיים שלנו עלתה, הזדקנות היא דבר בלתי נמנע. הזדקנות היא פשוט תופעת לוואי של החיים, מבחינה אבולוציונית המטרה שלנו ושל שאר בעלי החיים היא להעביר את הגנים שלנו הלאה, כלומר להעמיד צאצאים בריאים ופוריים. אנחנו גם צריכים לדאוג ולטפל בהם, לפחות עד שיהיו מסוגלים לדאוג לעצמם. אם לא היינו חיים מספיק זמן כדי לעשות זאת היינו פשוט נכחדים. מערכות רבות בגוף שלנו עובדות מצוין בגיל הנעורים אבל עם הזמן הן הולכות ונפגמות, גם כתוצאה משחיקה, אבל גם פשוט כי מבחינה סטטיסטית ככול שעובר הזמן, הסיכוי לתקלות ותאונות גובר.

צילום: VinothChandar

מערכת החיסון שלנו לדוגמא, מתחילה את חייה כמערכת מולדת, חזקה, לומדת ויחסית אחידה לכלל בני האדם. על ידי היחשפות לגורמים מסוכנים, המערכת לומדת ממה כדאי להיזהר ופועלת מהר כדי להילחם באותו גורם. אך ככל שאנחנו מתבגרים המערכת הלומדת הולכת ונחלשת, וכך נעשית פגיעה יותר לגורמים מסוכנים חדשים. זאת הסיבה שמחלת אבעבועות רוח בגיל צעיר עדיפה בהרבה מאשר בגיל בוגר, מי שחלה במחלה כילד, כנראה לא יחלה בה בעתיד כי המערכת החיסונית שלו מכירה את הווירוס שגורם למחלה. מפגש עם הווירוס בגיל בוגר עלול לגרום לתגובה חיסונית חזקה, ואפילו חזקה מדי.

צילום: Moheen Reeyad

דוגמא נוספת לכך שביולוגית יש לנו תוקף טמונה ב-DNA שלנו. טלומרים הם מקטעי DNA שנמצאים באזור הקצה של הכרומוזומים. בכל פעם ש-DNA עובר הכפלה החלק הסופי לא משוכפל. כדי שלא נאבד מידע גנטי חשוב יש את הטלומרים, חסרי חשיבות מבחינת מידע גנטי, אך הם דואגים לכך שהחלק שיאבד יהיה טלומר ולא מידע חשוב. מקטעים אלו מתקצרים בכל פעם שה DNA עובר הכפלה, כלומר אנחנו נולדים עם מספר חלוקות מוגבל. ברגע שנעלמים הטלומרים, בכל חלוקה נאבד חלק חשוב מהמידע הגנטי, דבר שיוביל לסרטן ופגיעות אחרות. יש עוד הרבה מנגנונים בגופנו שפשוט לא נועדו לתפקד לעד ותאים עוברים מוות מכוון מסיבות רבות.

טלומר

צילום: AJC1

נכון להיום, האדם שחי הכי הרבה שנים ויש לכך תיעוד אמין, בניגוד למתושלח שחי 969 על פי המקרא, היא אישה מצרפת, שהגיעה לגיל המופלג של 122 שנים. לכל מדינה יש תוחלת חיים שונה שמרמזת על איכות החיים באותה המדינה. המדינה עם תוחלת החיים הגדולה ביותר היא יפן, שם תוחלת החיים המשותפת לגברים ונשים היא 83.31, אך אל דאגה ישראל נמצאת לא הרבה מאחוריה עם תוחלת חיים של 82.07.

צילום: miss pupik

מדד תוחלת החיים הוא מדד בעייתי שכן במדינות בהן יש תמותת תינוקות גדולה, המדד יושפע בהתאם ויהיה קשה לגזור ממנו משמעויות. ככלל שמדינות עשירות יותר ומפותחות יותר, הן בעלות תוחלת חיים ארוכה יותר. אם תרצו להאריך חיים הנה כמה דברים שאולי יעזרו לכם, אבל רק כי סטטיסטית אלו דברים שנכונים לגבי בני אדם שהגיעו לגילאים מופלגים: תצרכו תזונה ים תיכונית (הרבה דגים, שמן זית וכו׳), תגדלו חיית מחמד, תהיו הורים לבנות, תגורו במדינות קרות, עדיף צפוניות. אל תגורו בעיר, אלא בפריפריה, ומאוד יעזור גם אם תהיו אישה, עדיף נמוכה.

צילום: Visualhunt

אם נסתכל על תוחלת חיים של בעלי חיים שונים, נראה טווח גדול מאוד. החל מכמה ימים אצל חרקים, עד ל-200 שנים אצל ליויתנים ואפילו 10,000 שנים אצל ספוגים אשר חיים באנטרקטיקה.

צילום: USDAgov

יש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על תוחלת החיים אצל בעלי חיים. סביבת המחייה לדוגמא, בדרך כלל באזורים קרים התהליכים המטבוליים איטיים יותר, כך גם קצב הגידול איטי ותוחלת החיים גדולה יותר. דבר נוסף שניתן להבחין בו הוא מגמה של עלייה בתוחלת החיים ככל שבעל החיים גדול יותר. בעלי חיים קטנים פגיעים יותר ויש להם הרבה טורפים פוטנציאלים, לכן עם השנים הם התפתחו כך שיוכלו להעמיד צאצאים בזמן קצר, לפני שהם יטרפו ויצאו מהמשחק. בעקבות כך הבגרות המינית שלהם מופיעה בגיל מוקדם יחסית.

צילום: Visualhunt

דבר נוסף שמושפע ומשפיע על תוחלת החיים היא אסטרטגיית הילודה. חרקים לדוגמא, מעמידים הרבה מאוד צאצאים ואין להם שום טיפול הורי לאחר מכן, מעין שגר ושכח. מרגע שהחרק הטיל את הביצים הוא סיים את העבודה, כמובן שיכולים להיות כמה סבבים כאלה וגם יש יוצאי דופן, אבל ככלל אסטרטגיה זו כוללת מוות של הרבה מאוד פרטים בדרך. רק מעטים יגיעו לבגרות, ואלה שיגיעו צריכים להעמיד צאצאים כמה שיותר מהר.

צילום: Malakith

מאידך יש אותנו, משפחת היונקים, בה ההריון לוקח הרבה זמן, אנחנו משקיעים הרבה מאוד אנרגיה, ובסוף נולדים מעט צאצאים. צאצאים אלו יקבלו טיפול הורי מסור על ידי הנקה, טיפול ולימוד. כדי להשקיע כל כך הרבה אנרגיה צריך לגדול ולפתח מערכות מתאימות לכך, לכן גיל הבגרות המינית יהיה יחסית מאוחר וכך גם תוחלת החיים.

השאלה כמה שנים נוכל לחיות תאורטית היא שאלה פתוחה ותלויה בהגדרה של חיים. כנראה שבעתיד לכל מחלה או פגיעה יהיה פתרון טכנולוגי, השאלה היא כמה מתוך הדבר הזה יהיה אנחנו, וכמה מחשב או איברים מלאכותיים. נראה שגם יגיע היום שבו נצליח להכניס את כל התודעה שלנו למחשב, ואז נשתחרר לגמרי מהמגבלות הביולוגיות שלנו. במצב כזה כנראה שנחיה לנצח, אם בכלל נרצה עוד לחיות.

עומרי נהור

האם פעם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו לא חיים לנצח?

תגובות

‎תגובה אחת

  1. מעניין מאוד! כיף לקרוא את כל הכתבות שלך

    נכתב ע״י משתמש אנונימי (לא מזוהה) (הגב)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם