אפתח את הביקורת שלי על הסרט בשורה התחתונה שלו, למקרה ושקלתם ללכת הערב אליו: מדובר באחד הסרטים הגרועים והמשעממים, אוי כמה שהסרט הזה משעמם, של השנה. במודעה שהופיעה היום במוסף '7 לילות' השוו את הסרט למותחנים של היצ'קוק. צחקתי בקול רם: מה אתם משווים את השיעמום הזה, שנועד לסחוט כסף מאנשים מבוגרים בשלישי בשלייקעס, לסרטיו של מאסטר המתח הנודע?
בטי מקליש (הלן מירן) מכירה דרך האינטרנט בחור מאוד נחמד ומבוגר בשם רוי קורטני (איאן מקלן) והם נהיים חברים ממש טובים, עד שבטי מגלה על רוי סודות אפלים מאוד. איזה מתח!
מתח? חה חה חה. בסרט כזה עבש לא תקבלו מתח עוצר נשימה. מקסימום תקבלו תסריט עצל ועתיר קלישאות שכמוהו סביר להניח כבר ראיתם בעשרות סרטים אחרים, סצנות מתח מגוחכות שייגרמו לכם יותר לצחוק בקול רם מאשר לכסוס ציפורניים והמון, אבל המון שיעמום. יכול להיות שאני לא קהל היעד של הסרט אבל זה לא תירוץ. שישימו הגבלה מגיל 50 ומעלה ושלכול מי שמתחת לגיל הזה שנכנס לסרט יחלקו כריות.
כי לסרט הזה, ואני אומר די בצער, היה פוטנציאל לא רע בכלל להפוך לשעתיים של בידור מהנה. הלן מירן ואיאן מקלן הם שחקנים נהדרים שיודעים את העבודה שלהם רוב הזמן וסרט בכיכובים יכול להבטיח רק איכות. כמה חבל שהם מספקים בסרט 'השקרן הטוב' הופעות כה עלובות. גם על הבמאי ביל קונדון, שביים את הסרט, שמעתי רק טובות אבל הוא לא מוכיח אותן בסרט הזה. עבודת הבימוי שלו משעממת כמו שאר הסרט וזה מרגיש כאילו הוא ביים את 'השקרן הטוב' תוך כדי ההפסקות קפה שלו.
ההיצע עכשיו בקולנוע, רגע לפני פרוץ עונת האוסקרים המבטיחה, לא מדהים אבל זה לא סיבה לבזבז זמן וכסף על שיעמומון כה נוראי כמו 'השקרן הטוב'. להתרחק, פשוט להתרחק.
