חדשות בעולם

הסיפור שלא סופר: ההיסטוריה של הקהילה היהודית בגאורגיה

סקירה היסטורית של יהודי גאורגיה, שעל פי המסורת התיישבו שם כבר לפני 2,500 שנה והפכו לחלק בלתי נפרד מהמדינה הקווקזית

צילום: Bachi Kajaia

על פי המסורת הגאורגית, זו אחת מהקהילות היהודיות הקדומות ביותר והיא הולכת אחורה עד למאה ה-7 לפני הספירה. למרות שהאסמכתאות המחקריות המוקדמות ביותר מקשרות את היהודים לגאורגיה רק מהמאה ה-1 לפני הספירה, גם במסורת הגיאורגית וגם במסורת הקהילה היהודית הגאורגית, מסופר שהיהודים הגיעו כבר לאחר גירוש היהודים מישראל על ידי נבוכדנצר בתקופת חורבן בית ראשון, זאת אומרת לפני כ-2,500 שנים.

צילום: Susan Astray

ההיסטוריה של היהודים בגאורגיה, בניגוד להרבה מקומות אחרים, היא יוצאת דופן ביחס לו היהודים זכו. על פי המסורת הנוצרית הגאורגית, הקדושה נינו, שנכחה בצליבתו של ישו בירושלים והייתה יהודייה מאמינה, הביאה איתה את הכותונת שלו לגיאורגיה, ושם ריפאה את המלכה ננה. בעקבות זאת נינו בעצמה הטבילה את המלכה ואת נאמניה, למרות התנגדותו של מיריאן, בעלה של המלכה. כשניסו לקחת את הכותונת של ישו, נינו התעטפה בה וסירבה להיפרד ממנה. על פי המסורת, הקדושה שלה הייתה כה גדולה, שהיא מתה עם הכותונת של ישו ומעל קברה הוקמה אחת הכנסיות הגדולות והמוכרות בבירתה ההיסטורית של גאורגיה, מצחתה. שמה של הכנסיה הוא סמטאברו, והיא מהווה אתר עלייה לרגל עבור נוצרים אורתודוקסים מכל העולם.

צילום: Bachi Kajaia

על כן, הקשר ההדוק בין היהודים לגאורגים נוצר לפי המסורת לפני שנים רבות, ועל כן היהודים תמיד זכו ליחס מועדף בהשוואה לשאר בני המיעוטים בגאורגיה, וליהודים הגולים במדינות אחרות. בתקופת העצמאות העתיקה של גאורגיה, לפני כיבושה על ידי המונגולים, היהודים היו במעמד כלכלי יציב. עם זאת, הכיבוש המונגולי הביא לכל המדינה, וגם ליהודים מצוקה כלכלית והקשה על שימור התרבות. כאשר גאורגיה נכבשה בידי האימפריה העות'מאנית, השיטה הכלכלית שהונהגה היתה צמיתות, והמדינה שמרה באופן יחסי על עצמאות פוליטית. יהודים נחשבו לצמיתים מועדפים כיוון שמעבר לעיבוד האדמה, הם בלטו במסחר ומלאכה.

צילום: Shalom Koboshvili

בתחילת המאה ה-19 האימפריה הרוסית כבשה את גאורגיה מהשלטון העות'מאני, והדבר הביא בסופו של דבר למצוקה רבה עבור הקהילה היהודית. בשל היותה מדינה עם חוף ומסחר פורה, יהודים רוסים רבים בחרו להגר לגאורגיה למרות המגבלות שהוטלו על ידי שלטון הצאר. היהודים המקומיים לא ראו ביהודים המהגרים יהודים אמיתיים ואף ראו בהם כופרים, ואילו המהגרים ראו ביהודים המקומיים אנשים נחשלים, ולכן לא היה הרבה קשר בין הקהילה המקומית ליהודים האשכנזים שעברו לגאורגיה. עם זאת, למרות היתרונות, לאור האנטישמיות הרבה ששררה ברוסיה, לאחר הכיבוש הרוסי החלו לראשונה גילויים אנטישמיים גם כלפי יהודים גאורגים.

צילום: Dan Lundberg

עלילות דם בגאורגיה

היו שתי תקריות מפורסמות, האחת משנת 1850, בה ילד נוצרי מהעיר גורי נעלם, ונמצא מת לאחר מספר ימים, כנראה כתוצאה מתקיפת בעל חיים. המקומיים שיחדו ילדה כדי שתאשים את אביה במעשה. במשפט הראווה שנערך לאשמים, הם נאלצו להודות באשמה. למרות התערבותו של משה מונטיפיורי, האשמים לא שוחררו ונשלחו לעבודות כפייה בסיביר. מקרה מפורסם שני הוא משנת 1878 בכפר קטן ליד העיר סצ'חרה, שם הואשמו 9 רוכלים יהודים ברצח ילדה כדי להשתמש בדמה לאפיית מצות. הפרסום הרב של המקרה השיג לנאשמים שני עורכי דין מפורסמים (יהודי ורוסי) והם זוכו בבית הדין במחוז קוטאיסי. למעשה גאורגים רבים יצאו כנגד ההאשמות בהן הואשמו היהודים בגאורגיה, ואף עמדו לצידם בפרעות כדוגמת הפרעות באודסה בשנת 1905 (אחד מהגאורגים אף שילם על כך בחייו).

השיבה לציון

לאורך כל ההיסטוריה, הקהילה היהודית בגאורגיה שמרה באדיקות על דתה ותרבותה, ולא התבוללה (למרות שניכרות ההשפעות של המסורת הגאורגית על סממני החיים של היהודים בגאורגיה כדוגמת עיצוב בתי הכנסת בזהב). חלומם של יהודים רבים בקהילה (שהגיעה בשיאה ל-100 אלף יהודים לערך) היה ונותר לשוב לציון. כבר במאה ה-19 החלה עלייה איטית של "גורג'ים", כפי שנקראו בפי הטורקים, לישראל. שכונת הגורג'ים, הוקמה מחוץ לשער שכם בירושלים, הייתה מהשכונות הראשונות שהוקמו מחוץ לעיר העתיקה, והיא קיימת עד היום.

צילום: Mikheil Samkharadze (kesha)

בשנת 1918, בעוד ברוסיה מתקיימת המהפכה הבולשביקית, גאורגיה הכריזה על עצמאותה ולראשונה הוקמה הרפובליקה הגאורגית שבה היהודים זכו לשוויון זכויות מלא. דבר זה הוביל להשתלבותם מחדש של היהודים בפוליטיקה, לרבות בתנועה הציונית, ובשנת 1918 יוסד בית הספר העברי-הציוני הראשון בטביליסי, בירתה של גיאורגיה, בזכותו של דוד באזוב, ממובילי התנועה במדינה. עם זאת, המפלגה הסוציאליסטית שהייתה בשלטון ראתה ביהודים חלק מהעם הגאורגי (שוב, ביטוי לחוזק הקשר בין היהודים לגאורגיה), ועודדה אותם להתבולל.

למרות הקשר ההדוק, עם פלישת הצבא האדום בשנת 1921 לגאורגיה תם השלטון העצמאי, ונופצו חלומותיהם של הקהילה היהודית לשוב לציון. בשנת 1924, לאחר מרד גאורגי כושל, היחס למקומיים, כולל ליהודים הורע, ונאסר עליהם ללמוד תורה ולבצע כל פעילות ציונית. עם זאת, ניסיון הסובייטים להכניס את כל היהודים לקולחוז אחד נכשל בזכות מעורבות השלטון הסובייטי המקומי שאפשר ליהודים להמשיך להקים מפעלים קטנים תחת מעטפת ממשלתית. הקהילה הגאורגית, למרות כל ניסיונותיו של השלטון הסובייטי, שרדה והמשיכה לשגשג. במלחמת העולם השנייה, יהודים רבים הצטרפו לצבא האדום ולפרטיזנים ונאבקו בנאצים. לאחר מלחמת העולם השנייה יהודים אשכנזים נוספים היגרו לטביליסי, בירתה של גאורגיה. עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 יחסו של השלטון הסובייטי ליהודים הורע עוד יותר ונאסר עליהם לעלות למדינת ישראל.

צילום: Visual hunt

לאור המצב נשלח מכתב ח"י (18) המשפחות המפורסם משנת 1969, ועיקרו היה פנייה לועדת זכויות האדם באו"ם בבקשה לאפשר ליהודי גאורגיה לעלות למדינת ישראל. מכתב זה היה בין הבודדים שנשלחו עד אז מהקהילות היהודיות בבריה״מ למדינת ישראל. יתרה מזאת, בשנת 1971 יהודים רבים שבתו שביתת רעב במוסקבה כמחאה על איסור העלייה לישראל. מאבק זה הוביל לשינוי היסטורי שאפשר ל-30 אלף יהודים לעלות מגאורגיה בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. לאחר התפרקות בריה״מ בסוף שנות ה-80, החלה עלייה מאסיבית של יהודים מכל רחבי המדינה הסוביטית. יש לציין כי גאורגיה הייתה המדינה הראשונה שהכריזה על עצמאות לאחר פירוק הגוש הסוביטי בשנת 1991, אך הדבר הוביל למלחמת אזרחים, מה שגרם ליהודים גאורגים נוספים לעלות לישראל.

היחסים כיום

ישנם אלפים בודדים שנותרו מהקהילה היהודית המשגשגת שהייתה בגאורגיה. למרות זאת, הקשר החזק והחיבה ההדדית של שני העמים לא פגה, והיחסים הדיפלומטיים של שתי המדינות הדוקים ביותר. התיירות הישראלית בגאורגיה החלה לפרוח בשנות ה-2000, יהודים רבים שעלו לישראל, הוציאו אזרחות גאורגית נוספת (לאחר שהחוק בגאורגיה שונה כך שהדבר יתאפשר), וערוץ גאורגי עלה לשידור בכבלים בישראל באמצע שנות ה-2000. עד היום, היהודים יוצאי גאורגיה, כולל זו שכותבת את הכתבה הזו, מתגאים בשורשיהם, בשפה של אבותיהם, ומטיילים רבות בגיאורגיה, המדינה שבמשך כ-2,500 שנים על פי המסורת שלהם, העניקה להם יחס כה מקבל.

צילום: Levan Nioradze


הסיפור שלא סופר: ההיסטוריה של הקהילה היהודית בגאורגיה

תגובות

0 Comments

  1. אין על היהודים הגאורגים – לב זהב וראש על הכתפיים

    נכתב ע״י אחד שיודע (הגב)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם