ביקורות סרטים

המוסד

וזה המוסד יהיה פתוח לעד | אור חזר מ"המוסד" ולמזלו הוא אינו צריך להתנהג בכזאת סודיות ולהסתיר את אהבותו לסרט.

צילום: Visualhunt.com

בוא ונדבר על ז'אנר הפרודיה. על פי היסטוריוני קולנוע ,הז'אנר קיים מתחילת המאה העשרים זה רק כמה שנים טובים לאחר מכן שהז'אנר תפס תאוצה בקרב הקהל הרחב, יוצרים כמו: מל ברוקס, חבורת מונטי פייתון והאחים צוקר (יצוצו שוב במהלך הביקורת) ושותפם ג'ים אברהמס, הבינו את חשיבותו הענקית של הז'אנר ככלי הנועד לא רק לבידור אלא גם למתן ביקורת על נושאים וסוגיות חשובות אשר עמדו על פרק באותה תקופה.

אני בטוח שאם אציין רק את שמות הסרטים מאותו תור הזהב של הז'אנר אתם ככל הנראה ראיתם או שמעתם עליהם באיזה שהיא תקופה בחייכם, למשל: "טיסה נעימה", "שיגעון בחלל", "מונטי פייתון והגביע הקדוש".

אך הוליווד מטבעה הייתה רודפת בצע. עם פתיחת המאה העשרים ואחת ועלייתם של אומני הז'אנר החדשים, הסרטים איבדו מעט מהקסם האישי שלהם, הרי למה לצחוק על ז'אנר או זיכיון קולנועי ספציפי כאשר אפשר לדחוס כל מה שפופולארי באותה התקופה, זה לא היה משנה אם היה מאמץ בבניית הבדיחות, כל עוד היה מישהו שהסתכל בקדימון של אחד מהסרטים האלו וזיהה דמות שהוא הכיר וחיבב, הוא היה מגיע ביום הפתיחה ומשלם מחיר מלא למוצר תעשייתי זול ודל מכל ערך בידורי, שבמאים רבים הודו שהם לא רואים את הסרטים שביימו.

הז'אנר בהוליווד אולי נחשב כמת, אך אם זאת לא חסרים יוצרים עצמאיים עם אהבה ותשוקה לז'אנר אשר מביימים וכותבים סרטי פרודיה איכותיים, ולשם כך התכנסנו לדבר על אחד מהם. אלון גור אריה ניכנס לתעודתם של הקהל הישראלי עם סרטו הקצר מ-2007 "המוסד הסגור" שדי במהרה ביסס את מעמדו כסרט פולחן, אשר הוקרן מידי חודש בליל שבת בסינמטק תל אביב, השתתף וזכה בפסטיבלים מסביב לעולם וזכה לחשיפה תקשורתית רחבה.

"המוסד" הוא מעין הרחבה על אותו סרט קצר, אלון עבד על הפרויקט עוד ב-2014 ויותר מאוחר הצטרף להפקה דייוויד צוקר האגדי ששימש כמו מלווה בהמשך תקופת ההפקה, מה שבסוף מעורר את השאלה האם כל המאמץ הזה היה שווה?

במאה אחוז וודאות כן.

יש להבין קודם כל את המטרה המרכזית והברורה של הסרט, הוא מעוניין לבדר אותכם. הרי אני בקלות יכול ללכת לגזרת החטטנות ולציין כי לא כל האפקטים שלו אמינים, או העובדה כי הטוויסטים שלו צפויים ורחוקים מלהפתיע, אך קשה להתעלם מהעובדה המרכזית והכי חשובה: מדובר בסרט מצחיק מאוד.

זה סרט שלא נח אפילו לשנייה אחת, מהפריים הראשון שלו ועד האחרון הוא זורק לכיוון הקהל שלו שלל בדיחות שונות מכל הסוגים האפשריים, הומור פיזי, מילולי, שבירת הקיר הרביעי וכו׳ ולמרות שבשיטה כזאת חלק מהבדיחות יכולות להתפספס ולא בדיוק פוגעות במטרתן, במקרה זה רובן העצום של הבדיחות עובדות. אתם יודעים למה? כי לשם שינוי ניתן לראות את המאמץ והחשיבה מחוץ לקופסא שכל כך היה מקובל בתקופה הישנה של סרטי הפרודיה.

הסרט מתהדר בקאסט מרשים למדי, בנשימה אחת: צחי הלוי, טל פרידמן, אפרת דור, עדי הימלבולי, דביר בנדק, שלומי קוריאט ועוד הפתעות נוספות, כאשר ניתן לראות שכל אחד מהם נהנה מכל שנייה על המסך, ההתמסרות שלהם לפרויקט ולבדיחות מעוררת לשבח במיוחד לאלה שאתה לא מצפה שישחקו בסרטים כאלו (גילה אלמגור מפתיעה ובענק).

גורלו של "המוסד" ככל הנראה יגמר כמו זה של "המוסד הסגור". יצירה גאונה, מצחיקה ורעננה בענף הקולנוע הישראלי. בהחלט שווה צפייה, במיוחד כשצריך להתחמק מחום הקיץ הנוראי.

אור פז

המוסד

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם