ביקורות סרטים

החיים השקופים של אאורידיסה גוז'מאו, בליינד ספוט, ווקס לוקס – מקבץ חמישי ואחרון

מלודרמה ברזילאית, דרמה נוברגית בוואן שוט ונטלי פורטמן בסרט נוסף בפסטיבל | דיווח חמישי ואחרון מפסטיבל קולנוע ירושלים.

החיים השקופים של אאורידיסה גוז'מאו

הקולנוע הברזילאי השנה חגג בפסטיבלי הקולנוע, יש לנו את "בקורו" מפסטיבל קאן האחרון, "אהבה מחולקת" מפסטיבל סאדנס האחרון הנראה מסקרן ולבסוף יש לנו את "החיים השקופים של אאורידיסיה גוז'מאו" שכפי שזה נראה עכשיו חוטף לשני הסרטים את אור הזרקורים, והאמת לא קשה להבין למה. בהשוואה ל"בקורו" או עלילתו של "אהבה מחולקת". "החיים השקופים…"  הוא ככל הנראה אחד מן הסרטים הכי נגישים שהוקרנו השנה בפסטיבל.. אני יכול להניח שאולי השעתיים פלוס שלו יכולים להרחיק צופים פוטנציאליים אבל תאמינו לי שאני אומר לכם מדובר כאן במלודרמה הכי פשוטה וקלה לעיכול שיצא לי לראות, אך לטעמי לא היה בו ערך מוסף.

החשיבות שלו כביכול מראה את היחס הנחות של הגברים כלפיי נשים בברזיל של שנות החמישים ולא באמת מלמד או מחדש דבר שלא ידענו קודם. אני יכול לציין לטובה את שתי השחקניות הראשיות שמנסות לעבוד עם המעט שיש להן כאן, ומפעם לפעם הצילום מצליח לעורר ממני התפלאות, אני מניח כי יש קהל לסרטים האלו ובמידה ותוכלו לשים בצד את הזמן הארוך שלו, מובטח לכם בידור בינוני עד טוב שככל הנראה תשכחו תלוי במידת התעניונכם בעלילה.

בליינד ספוט

שנה שעברה בפסטיבל הוקרן סרט נורבגי בשם "תלמה", מותחן דרמטי על טבעי הבוצע לשלמות ולמרות שנרכש ע"י קולנוע לב הוא לעולם לא הגיע למסכים הגדולים. אני מניח כי ההיסטוריה חזרה על עצמה, נכון "בליינד ספוט" הוא ההיפוך הגמור מ"תלמה", סרט ריאליסטי ונשכני. יוצאים מצבים שאני מתאר חוויה רגשית כמו אגרוף בבטן, טוב אז "בליינד ספוט" הוא פי שתיים יותר כואב גם מזה. הסרט כולו מצולם בוואן שוט, מה שתורם כל כך לתחושה הזאת של להיות זבוב על הקיר והופך את הדרמה ליותר אפקטיבית, אנו נחשפים במהלך רבע השעה הראשונות לשגרת חייה של נערה החוזרת מאימון כדור-יד לביתה כשאיתה מצרפת אחת מחברותיה, הכל מתנהל באיטיות, הבנות מדברות על האימון, על שיעורי הבית, על המבחן הקרב ובא ולעיתים אפילו יש שקט בין שתיהן. היא מגיעה הביתה, אומרת שלום לאימה המשכיבה את אחיה הקטן, מכינה לעצמה נשנוש קטן, נכנסת לחדרה ומבצעת את הבלתי יעלה על הדעת.

אין הרגשה של מניפולציה רגשית כל רגע, ובין כל אותם הרגעים מוצבת לה דמות האם המהווה את הלב הפועם של הסרט ומעניקה את האחת ההופעות הכי טובות של שחקנית השנה, התסריט בחכמה רבה מסתיר את העובדה מדוע החליטה הבת לקחת לעצמה את החיים, הרי לעיתים בחיינו אין שום סיבה או הסבר מונחים בשבילינו על מגש של כסף. מעט חטטנות, אך באמצע הסרט יש התפתחות והתסריט שופך מעט אור על עברה של הנערה, הצורה בה זה מוגש רחוקה מלהרגיש אותטני, יותר לכיוון של אקספוזיציה מעייפת ועדיין למרות שאני יודע שזה סרט שלא נועד לכולם, אם אתם יודעים למה אתם נכנסים ודואגים להביא איתכם חבילת טישו, מחכה לכם כאן חוויה חזקה ומטלטלת.

ווקס לוקס

הופעת השנייה של נטלי פורטמן בפסטיבל, ובסרט הזה היא הכוכבת הראשית. היא הזכירה לי מדוע התאהבתי בה מאז שנחשפתי אליה לראשונה ב"ברבור שחור". שאר הסרט לעומתו. ובכן…

יש לי איתו יחסי אהבה שנאה. מצד אחד הבמאי והתסריטאי העולה בריידי קורבט מניח על השולחן רעיונות ונושאים. מצד אחד יש כאן דיבור על מהות יצירתו של האומן שברגע בו הוא משתף יצירה היא הופכת להיות היצירה של כולם, כל אחד ואחד יכול לפרש אותה כפי שהוא מאמין. מצד שני ישנה הרגשה כי קורבט מתענג על יתר המידה מהאסתטיקה ומיופיו של הסרט מבלי באמת לתת משמעות מיוחדת לכל מה שמתרחש על המסך, רק בשביל לאחר מכן להגיע לסיום המרגיש חצי אפוי (אז… עולם הפופ הוא מנופלטיבי ושוטף את המוח). אל הסרט מתלווה פסקול מרשים ועשייה קולנועית המוכיחה כי לקורבט מחכה קריירה עשירה על כס הבמאות. ההתחלה הייתה עוד איכשהו מבטיחה אך בהדרגתיות התחיל הסרט לאבד את התעוזה שלו.

לא סרט רע בהכרח אך מאכזב.

_______________

לסיום, רגע לפני חזרתי לשגרה. אני רוצה להודות לצוות החרוץ והמסור של הפסטיבל. מצוות הסדרנים ועובדי האולמות שלמרות הקושי בעבודתם תמיד התנהגו במקצועיות, ועד לאורה ואופירה מהיח"צ על היחס החם והעזרה שהעניקו במהלך הפסטיבל. תודה לכם שקראתם ואראה אותכם שוב בשנה הבאה.

Article author

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים