תרבות ופנאי

Them Crooked Vultures: הסופרגרופ האמריקאית שתעיף לכם את המוח

הבסיסט האגדי של לד זפלין, הסולן של קווינס אוף דה סטון אייג' והמתופף של נירוונה נכנסו לאולפן ב-2009 והוכיחו לעולם שהרוקנרול חי ובועט.

"אנחנו ה-Them Crooked Vultures", ג'וש הומי אמר בחיוך עם כוס בירה ביד כשהוא על הבמה בשיקגו כשלצדו ג'ון פול ג'ונס מלד זפלין על הבס ומאחוריו דייב גרוהל על התופים. הקהל לא ממש ידע למה לצפות. ואז דייב גרוהל התחיל לתופף. ואז הגג של האולם עף באוויר.

הם מה שקרה כששלושה מענקי הרוק העולמי נכנסו לאולפן ועשו מוזיקה כמו שרק הם יודעים – ג'ון פול ג'ונס, הבסיסט האגדי של לד זפלין, ג'וש הומי, המוח מאחורי ז'אנר הסטונר רוק והמנהיג של Queens of the stone age והסולן, ודייב גרוהל, המתופף החד-פעמי של נירוונה והסולן של פו פייטרס על התופים. התוצאה? האלבום שעבר עשור מאז שיצא והוא עדיין פשוט מעולה. האהבה בין הומי לגרוהל התחילה הרבה לפני שהאלבום הזה היה בכלל בתכנון, כשדייב גרוהל גנב את ההצגה באלבום הקלאסי של QOTSA, Songs for the deaf בעמדת המתופף במקום המתופף הקבוע שלהם שהיה עסוק בפרוייקטים אחרים. רק לראות אותו בקליפ של No one knows גורם לך להבין איזו כימיה מוזיקלית מטורפת יש ביניהם:

והם לקחו את הכימיה הזו לאלבום המשותף שלהם שיצא ב- 2009. האלבום הזה הוא חיבוק ארוך ומתגעגע למה שהרוק היה פעם – כמה אנשים שעושים מוזיקה פשוטה וקולעת, בלי להתחכם יותר מדי. ובכל זאת יש בו משהו מגניב ושונה – בכל זאת מדובר בשלושת מענקי הז'אנר (ואלאין יוהאנס שהצטרף אליהם בהופעות), בשעה ו-6 דקות הם הוכיחו שעדיין יש להם את זה ושהרוקנרול ממש לא הולך לשומקום, למעשה – הוא פה כדי להישאר.

רק מלשמוע את No one loves me and neither do I, עם התיפוף שקובע את הקצב הכללי של השיר, השירה הסקסית של ג'וש הומי ששר מנקודת המבט של הבחורה שאף אחד לא אוהב אותה, ושזה מאוד הגיוני והיא אפילו לא שואלת למה, הבס שמאזן את הכל והרגע ב- 2:43 שעד היום, עשור אחרי שהשיר הזה יצא, לא שמעתי משהו כל כך מרשים ומונומנטלי בשביל ז'אנר שלם. "I know how to be lost in lust, not because you should but because you must" ג'וש הומי שר וברקע דייב גרוהל מפרק את התופים לגורמים. זה כאילו זפלין חזרו, וזה קצת מתבקש, בהתחשב בעובדה שהבסיסט שלהם מנגן איתם. לפעמים האלבום הזה נשמע כמו האלבום שזפלין לא הספיקו להקליט לפני שכל הטרגדיות קרו.

האלבום גרר ביקורות חיוביות. גרג קוט מעיתון ה"שיקגו טריביון" ציין שנגינת גיטרה מלוכלכת, מלודיות שנתקעות בראש ותיפוף מסיבי הופכות את האלבום הזה לאחד האלבומים הכי טובים של העשור. שירים מתוכו נכנסו ל"Guitar Hero" ולפסקול של Red Dead Redemption, וזכה בגראמי בשנת 2010 כי פשוט שומעים כמה הם נהנים מלעשות מוזיקה ביחד, ובמקרה, זו גם מוזיקה באמת טובה.

במהלך ההקלטות דייב גרוהל התמכר לקפאין, מה שמסביר את התיפוף המפלצתי שלו לאורך כל האלבום ובין השאר גם בשיר פה למעלה (החל מ- 3:03 בעיקר, ואנצל את ההזדמנות להתנצל בפני גיא, חבר טוב שניסיתי לתופף בדיוק כמוהו בשיר הזה ושברתי לו את המקלות של התופים). גרוהל שתה כל כך הרבה קפה שהוא פונה לבית חולים עם כאבים בחזה. "עשיתי דברים עם הפו פייטרס בבוקר ודברים עם Vultires בלילה והייתה לי תינוקת חדשה בבית. ישנתי שעתיים-שלוש בלילה על מזרון בחדר של האורחים, אז כן, שתיתי המון קפה. כל כך הרבה קפה שהלכתי לבית חולים עם כאבים בחזה והרופא צעק עליי להפסיק עם הקפה", סיפר בראיון ל- Absolute Radio ב-2010. ואם זה לא רוקנרול בהגדרה, אני לא יודע מה כן. הנה תיעוד שלו מנסה להתמודד עם ההתמכרות הקשה:

עבר עשור וג'וש הומי ודייב גרוהל הוציאו הרבה מוזיקה מאז אבל עדיין, משום מה, לא הקליטו את האלבום השני של הד'ם קרוקד וולצ'ורס. בראיונות שניהם מספרים כמה שהיו שמחים לחזור לזה אבל פשוט לא מוצאים את הזמן ובינתיים אין כל כך ברירה אלא לחכות ולשמוע את האלבום ההוא מאז. מה שבטוח, האלבום הבא ירעיד את העולם כמו פילים דוהרים.

נמרוד רשף

Them Crooked Vultures: הסופרגרופ האמריקאית שתעיף לכם את המוח

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


הנצפים ביותר

‎למעלה

אהבתם את התכנים שלנו?לחצו לייק וקבלו עדכונים שוטפים

טעות בפרסום?

עזרו לנו להבין את הטעות, כתבו לנו דרך תיבת הטקסט את הטענה ואנחנו נשמח להתייחס ולתקן את הפרסום. לפרטים נוספים צרו קשר דרך [email protected]

x
עדכון שבועי על תוכן מרחבי הרשת לתיבת המייל שלכם, מתאים? הרשמו עכשיו !

הרשמו באמצעות כתובת המייל שלכם ותהנו מעדכון שבועי קבוע של החדשות החמות מרחבי הרשת, ובחינם!

באתר זה פועלת אמנת פרטיות ואנטי-ספאם