משחר ההיסטוריה האנושית הידיעה האם אישה בהריון או לא בשלב המוקדם ביותר הייתה קריטית והכרחית. בדיקת ההריון הקדומה ביותר שמוכרת לנו היא ממצרים העתיקה, שם נהגו לשפוך זרעי חיטה וזרעי שעורה לתוך קערה בה נמצא שתן האישה. אם לא נבט דבר – אין הריון, אם נבטה החיטה – זה בן, אם נבטה השעורה – זו בת.
חוקרים בימינו בדקו את העניין וערכו ניסוי בו הם מצאו כי אכן קרתה נביטה של הזרעים במידה והאישה בהריון. ב-70% מהמקרים שתן של נשים הרות אכן גרם לזרעים לנבוט, עם זאת, לא נמצא שום קשר בין סוג הדגן למין התינוק. כנראה שהורמונים בשתן של אישה בהריון הם שעודדו את נביטת הזרעים. למרות שלמצרים הקדומים לא היה שמץ של מושג מה זה הורמונים, השיטה עבדה.
צילום: Visualhunt
סביב המאה ה-19 גילו חוקרים את תפקידם של הורמונים בגופנו, הם גם גילו שיש עליה בהורמון אחד ספציפי ברגע שאישה נכנסת להריון. הורמון ה-Human Chorionic Gonadotropin) hCG) עולה בצורה חדה ברגע של הריון, ומורה לגוף להימנע מכיווץ הרחם ובכך מונע כניסה לשלב המחזור הרגיל. בשל עליית ריכוזו בגוף הוא גם מופרש בכמויות גדולות בשתן.
ב-1928 החלו רופאים לבצע בדיקת הריון על ידי הזרקת שתן של אישה לעכברה צעירה. אם העכברה מתחילה להראות סימנים של בשלות מינית תוך ימים בודדים, למרות העובדה שהיא צעירה מדי, סימן שהאישה בהריון. לאחר עוד כמה שנים התפתחה שיטה אחרת שהייתה מדויקת יותר. השיטה הזאת כללה הזרקת שתן של אישה לתוך ארנבת, והיא הולידה את המושג "הארנבת מתה" ("The Rabbit die") שנמצא עד היום בשימוש בשפה האנגלית (ואפילו מופיע בשיר של אירוסמית') כדי לתאר מצב של הריון.
אך האמת שלמרות שהשיטה הייתה מדויקת יותר היא גם הייתה הרבה יותר אכזרית. השיטה כללה בדיקה של מצב רחם הארנבת לאחר הזרקת השתן. אתם כבר בטח יכולים לנחש שאין דרך טובה לבחון את הרחם מלבד להמית את הארנבת ולחתוך אותה. כך שהשימוש בביטוי "הארנבת מתה" לתיאור הריון הוא לא לגמרי מדוייק, כי בכל מקרה הארנבת מתה, גם אם האישה בהריון וגם אם לא.
צילום: h.koppdelaney
בשנות ה-40 השתכללה השיטה אף יותר ונחסך מוות מיותר של ארנבות, אך הנזק הסביבתי שנבע מבדיקה זו גדול בהרבה. השיטה החדשה כללה הזרקת שתן של אישה לצפרדע אפריקאית. במקרה של הריון הצפרדע הייתה משחררת ביצים תוך זמן קצר. השיטה נהייתה פופולרית מאוד ברחבי ארצות הברית והביקוש לצפרדעים אפריקאיות הלך וגדל.
כך קרה שיובאו מספרים עצומים של צפרדעים מאפריקה. לאחר השימוש בצפרדעים, רבות מהן שוחררו לטבע, ואז גילו כי הצפרדעים האלו הביאו איתם מאפריקה גם פטרייה טפילה. הפטרייה לא השפיעה כלל על הצפרדעים האפריקאיות שהתפתחו ביחד עם הפטרייה והן עמידות אליה, אך כל המינים המקומיים נחשפו בבת אחת לפטרייה ונפגעו ממנה קשות. נכון להיום הפטרייה הכחידה כ-200 מינים של דו חיים והזרוע עוד נטויה.
צילום: Muffet
בשנות ה-80, המדע היה מספיק מפותח כדי לעזוב את בעלי החיים בשקט ולפנות לשיטה כימית או ביולוגית במבחנה. השיטות החדשות וגם אלו שמשתמשים בהן כיום, משתמשות בנוגדנים כנגד ההורמון hCG. נוגדנים הם חלק מהמערכת החיסונית שלנו ושל בעלי חיים רבים אחרים. לנוגדנים צורת Y כאשר לכל נוגדן יש יכולת הידבקות להרכב מולקולרי אחר בצדו העליון. בכל רגע נתון מסתובבים לנו בדם תאים מהמערכת החיסונית כאשר לכל אחד יש אתר היקשרות שונה מהשני, ברגע שנכנס גורם זר למערכת, הוא נצמד אל אחד מהתאים, שהכי מותאם להרכב של אותו גורם.
לאחר ההיקשרות התא מתחיל בייצור נוגדנים כנגד אותו אתר היקשרות. כל נוגדן שנוצר יהיה מתאים יותר מהקודם עד שתהיה התאמה מלאה. כאשר נדבקים הרבה נוגדנים לגורם כלשהו, תאים אחרים מהמערכת החיסונית מתחילים בטיפול כנגד אותו גורם. לאחר היכרות ראשונית של נוגדנים עם גורם מסוים הם ימשיכו להסתובב בזרם הדם לעוד שנים רבות, ברגע שגורם זהה יכנס שוב לגופנו התגובה החיסונית תהיה מהירה ויעילה יותר.
כך בדיוק עובדים חיסונים, אנחנו מקבלים חיידק או כל פתוגן אחר מומת או מוחלש. המערכת החיסונית פועלת כנגדו ומתחילה לייצר נוגדים, כך שבפעם הבאה שנפגש אם אותו גורם המערכת החיסונית שלנו תהייה מוכנה.
צילום: wellcome images
בבדיקת ההריון הסטנדרטית כיום ישנם נוגדים חופשיים כנגד ההורמון ה-hCG אבל בניגוד לנוגדנים הרגילים, לנוגדנים אלו מחובר חלבון שבתנאים מסוימים נצבע באדום. ברגע שנרטבת פיסת הבד, השתן זורם דרך הבד, אם ההורמון נמצא בשתן הוא ייקשר לנוגדנים וימשיך לזרום במעלה פיסת הבד עד שיגיע לאזור הקו הראשון.
באזור הקו הראשון יש נוגדנים המקובעים לאותו ההורמון. אם מגיע נוגדן מחובר להורמון ומתחבר לנוגדן המקובע תהיה ריאקציה שבה החלבון הנוסף ייצבע באדום. זהו הקו האדום הראשון אבל כידוע לכל מי שהתנסה בבדיקה כזאת, או שראה בטלוויזיה, קו אחד לא מספיק. בהמשך פיסת הבד יש עוד נוגדנים עם צבע אך הם מוכוונים כנגד הנוגדנים של ההורמון ולא להורמון עצמו, בדיקה זו היא הביקורת. היא מוודא שאכן הייתה זרימה של נוגדנים במעלה פיסת הבד. לכן קו אחד לא מספיק, ואם אין קווים בכלל הערכה לא תקינה.
בהקשר הזה חשוב לציין שריכוז הורמון ה-hCG גדל בצורה מעריכית, כלומר ביום הראשון יכולים להיות מספר נמוך מאוד של הורמונים אך בימים הבאים הריכוז שלו יעלה מאוד, לכן לפעמים הבדיקה יכולה להראות תוצאה שלילית למרות שיש הריון. לכן אם יש חשד סביר להריון עדיף לבדוק עוד פעם לאחר יום או יומיים. בכל מקרה רק בדיקת דם וביקור אצל רופא יוכלו להגיד בוודאות האם מדובר בהריון או לא.
